בס״ד

בס״ד

מאמרים

מידע כללי על הליכים פליליים, עבירות כלכליות, בתי דין משמעתיים, ספורט, לשון הרע, תביעות ייצוגיות, תביעות ביטוח וענייני מעמד אישי.

מידע משפטי ברור,
מאת השותפים במשרד.

לשיחה עם עו"ד משה וייס ›לשיחה עם עו"ד מיכאל פרטוש ›

המאמרים הבולטים. כדאי להתחיל כאן.

ייעוץ לפני חקירה

זומנתם לחקירה? מה חשוב לדעת לפני שנכנסים לחדר החקירות

עד או חשוד, זכות השתיקה והזכות להיוועץ בעורך דין, חיפוש בטלפון ובמחשב, ומה עושים בפגישת הייעוץ לפני החקירה.

עו"ד משה וייס
ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך: 7 החלטות שהטופס הסטנדרטי לא שואל אתכם עליהן

תחומים נפרדים, מיופה כוח מחליף, כמה מיופי כוח ואיך הם פועלים, מי צריך לדעת, מתי ייפוי הכוח נכנס לתוקף, מה מותר לעשות בשמכם, ומה חשוב לכם.

עו"ד מיכאל פרטוש
נזקי מים

נזילה מהשכן: מי משלם, ממי תובעים ואיך מקבלים את מלוא הפיצוי

צנרת פרטית או משותפת, שלוש דרכים לקבל פיצוי, ההשתתפות העצמית, טענת "נזק הדרגתי", שכן שלא משתף פעולה, ומועדי ההתיישנות.

עו"ד מיכאל פרטוש
הלבנת הון

חשד להלבנת הון: עיקול חשבונות, חילוט רכוש והוכחת מקור הכספים

בתיקי הלבנת הון הכסף עצמו נמצא במרכז. מה צריך להוכיח כדי שתהיה עבירה, למה חשבונות מוקפאים כבר בתחילת החקירה, ואיך מתכוננים להוכיח שמקור הכספים כשר.

עו"ד משה וייס
שריפה וחשד להצתה

שריפה בעסק וחשד להצתה: כשחברת הביטוח מעכבת והמשטרה חוקרת

למה חברות ביטוח מעכבות תשלום כשיש חשד להצתה, מה מוטל על המבוטח בבירור, ואיך לא לפגוע בעצמכם בחקירה הפלילית.

עו"ד מיכאל פרטוש ועו"ד משה וייס
צוואות וירושה

צוואות, צו קיום צוואה וצו ירושה: מה צריך לדעת, ומה עושים כשיש התנגדות

אילו סוגי צוואות מכיר החוק, איך מקבלים צו קיום צוואה או צו ירושה, ועל אילו עילות אפשר להתנגד לצוואה.

עו"ד מיכאל פרטוש
משמעת שוטרים

שוטרים מול בית הדין למשמעת: מה חשוב לדעת לפני הבירור הראשון

תיק משמעתי נגד שוטר יכול להתחיל בבירור פנימי או לעבור מהמחלקה לחקירות שוטרים. כדאי להבין את השלבים, את העונשים ואת הזכויות לפני שמוסרים גרסה.

עו"ד משה וייס
לשון הרע

פרסמו עליכם דברים פוגעניים, או שתובעים אתכם? מה צריך לדעת על לשון הרע

מה נחשב לשון הרע לפי החוק, מהן ההגנות העיקריות, מה אפשר לתבוע, ומה עושים אם פרסמו עליכם או אם תובעים אתכם.

עו"ד משה וייס

נזקי רכוש וביטוח. נזקי מים, שריפה, עסקים, קבלנים ואחריות מקצועית.

קריסת מבנה

קריסת מבנה או תאונה באתר בנייה: מההיבט הביטוחי ועד הסיכון הפלילי

איך אירוע אחד באתר בנייה פותח במקביל הליך ביטוחי וחקירה פלילית, למה מה שנאמר באחד משפיע על השני, ומה חשוב לעשות בימים הראשונים.

עו"ד מיכאל פרטוש ועו"ד משה וייס
שריפה וחשד להצתה

שריפה בעסק וחשד להצתה: כשחברת הביטוח מעכבת והמשטרה חוקרת

למה חברות ביטוח מעכבות תשלום כשיש חשד להצתה, מה מוטל על המבוטח בבירור, ואיך לא לפגוע בעצמכם בחקירה הפלילית.

עו"ד מיכאל פרטוש ועו"ד משה וייס
טענת מרמה

חברת הביטוח טוענת ל"מרמה": מדחיית תביעה ועד תלונה במשטרה

ההבדל בין מחלוקת על גובה הנזק לבין טענת מרמה, מה המשמעות של טענה כזו בהליך הביטוחי, ומתי היא עלולה להתגלגל להליך פלילי.

עו"ד מיכאל פרטוש ועו"ד משה וייס
ביטוח מבנה ותכולה

חובת הקטנת הנזק ונזק תוצאתי בנזקי צנרת: מה מצופה מהמבוטח, ומה אפשר לדרוש

מה נחשב צעד סביר להקטנת הנזק, מי משלם על ההוצאות, מהו נזק תוצאתי כמו מגורים חלופיים ואובדן שכר דירה, ומה הפוליסה צריכה לכסות.

עו"ד מיכאל פרטוש
נזקי מים

נזילה מהשכן: מי משלם, ממי תובעים ואיך מקבלים את מלוא הפיצוי

צנרת פרטית או משותפת, שלוש דרכים לקבל פיצוי, ההשתתפות העצמית, טענת "נזק הדרגתי", שכן שלא משתף פעולה, ומועדי ההתיישנות.

עו"ד מיכאל פרטוש
אחריות מקצועית

נפגעתם מטעות של איש מקצוע? פוליסת האחריות המקצועית קיימת בדיוק בשבילכם

עורך דין, רואה חשבון, מהנדס, שמאי או סוכן ביטוח טעו, והטעות עלתה לכם ביוקר. מאחורי רוב בעלי המקצוע עומדת פוליסת ביטוח, ואפשר לתבוע אותה ישירות.

עו"ד מיכאל פרטוש
עבודות קבלניות

תביעות ביטוח עבודות קבלניות: מדריך למי שנפגע

נגרם לכם נזק מפרויקט בנייה, שיפוץ או תשתית, וחברת הביטוח דוחה, מקטינה או מושכת זמן? מה מכסה פוליסת CAR, מי רשאי לתבוע, ואיך מתמודדים עם נימוקי הדחייה הנפוצים.

עו"ד מיכאל פרטוש
נזק לעסק

ביטוח בית עסק: מה הוא מכסה, ומה צריך להוכיח כדי לקבל את הכסף

פוליסה לעסק מורכבת מכמה פרקים, וכל אחד מהם מכסה סוג אחר של נזק. מי שמכיר אותם מראש יודע מה לדרוש, ולא משאיר כסף על השולחן.

עו"ד מיכאל פרטוש
ביטוח תכולה ועסקים

רשימת תכולה: הצעד הקטן שיכול להגדיל את הפיצוי

חברת הביטוח לא יודעת מה היה לכם בבית או בעסק, ומה שלא תוכיחו לא ישולם. כך מכינים תיעוד מראש, לפני שקורה משהו.

עו"ד מיכאל פרטוש
נזקי מים

נזילה קטנה, נזק גדול: למה חשוב לפעול כבר ביום הראשון

טפטוף קטן נראה כמו עניין של סמרטוט, אבל הוא יכול להיות סימן לצינור שעומד להתפוצץ. וגם בביטוח, מה שתעשו בימים הראשונים ישפיע על התביעה.

עו"ד מיכאל פרטוש

עבירות כלכליות. הלבנת הון, מע"מ, מס ומכס.

הלבנת הון

חשד להלבנת הון: עיקול חשבונות, חילוט רכוש והוכחת מקור הכספים

בתיקי הלבנת הון הכסף עצמו נמצא במרכז. מה צריך להוכיח כדי שתהיה עבירה, למה חשבונות מוקפאים כבר בתחילת החקירה, ואיך מתכוננים להוכיח שמקור הכספים כשר.

עו"ד משה וייס
חשבוניות פיקטיביות

חשבוניות פיקטיביות: מה בודקים בחקירת מע"מ, ומה המשמעות של הידיעה

בתיקי חשבוניות פיקטיביות השאלה המרכזית היא לרוב אם הייתה עסקה אמיתית, ומה ידעתם על הספק. כך נראית חקירה במע"מ, ואילו מסמכים כדאי לרכז כבר עכשיו.

עו"ד משה וייס
עבירות מס

עבירות מס: חקירה, כופר וגילוי מרצון. מה האפשרויות שלכם

לא כל חשד לעבירת מס מסתיים בכתב אישום. כך נראית חקירה במס הכנסה ובמע"מ, מתי עולה האפשרות של כופר, ומה צריך לדעת על גילוי מרצון ועל העבודה עם רואה החשבון.

עו"ד משה וייס
עבירות מכס

סחורה נתפסה במכס? הצהרות על ערך וסיווג, חקירה וכופר

עבירות מכס מתחילות לא פעם במשלוח שנעצר בנמל או בהצהרה שהמכס טוען שהיא שגויה. מה ההבדל בין טעות בסיווג לבין הברחה, מה קורה לסחורה התפוסה, ומתי עולה האפשרות של כופר.

עו"ד משה וייס

בתי דין משמעתיים. שוטרים, עובדי מדינה, מקצועות הבריאות, צבא, אקדמיה וההתאחדות לכדורגל.

התאחדות לכדורגל

קובלנה בבית הדין של ההתאחדות לכדורגל: מה קורה עכשיו ואיך נערכים

שחקנים, מאמנים ומועדונים נתבעים בהתאחדות לכדורגל על אירועים במגרש ועל התנהגות אוהדים. המועדים קצרים, וההכנה לדיון מתחילה מיד.

עו"ד משה וייס
אחריות מקצועית ומשמעת

טעות מקצועית: כשתביעת רשלנות ותלונה משמעתית מגיעות יחד

רופאים, רואי חשבון, עורכי דין ובעלי מקצוע אחרים: איך תביעה אזרחית ותלונה משמעתית משפיעות זו על זו, ומה חשוב לבדוק בפוליסת האחריות המקצועית.

עו"ד מיכאל פרטוש ועו"ד משה וייס
אתיקה מקצועית

הוגשה נגדכם תלונה ללשכת עורכי הדין? כך מתנהל ההליך המשמעתי

תלונה לוועדת האתיקה עלולה להתגלגל לקובלנה בבית הדין המשמעתי של הלשכה. התגובה הראשונה שלכם חשובה יותר ממה שנדמה.

עו"ד משה וייס
משמעת שוטרים

שוטרים מול בית הדין למשמעת: מה חשוב לדעת לפני הבירור הראשון

תיק משמעתי נגד שוטר יכול להתחיל בבירור פנימי או לעבור מהמחלקה לחקירות שוטרים. כדאי להבין את השלבים, את העונשים ואת הזכויות לפני שמוסרים גרסה.

עו"ד משה וייס
עובדי מדינה

עובדי מדינה מול בית הדין למשמעת: השלבים, העונשים והערעור

חקירה של נציבות שירות המדינה עלולה להסתיים בתובענה לבית הדין למשמעת. כך נראה ההליך, אלה האמצעים שבית הדין יכול להטיל, וזה המועד לערעור.

עו"ד משה וייס
מקצועות הבריאות

רופאים, רוקחים ואחיות בהליך משמעתי: מה עומד על הפרק ואיך נערכים

ועדת בדיקה, קובלנה מטעם משרד הבריאות ובקשה להגבלת רישיון הם שלבים שונים בהליך. לכל אחד מהם יש משמעות משלו לרישיון העיסוק.

עו"ד משה וייס
סטודנטים

זומנתם לוועדת משמעת באוניברסיטה או במכללה? מה לעשות לפני הדיון

חשד להעתקה, עבודה שאינה מקורית או התנהגות בקמפוס עלולים להגיע לוועדת משמעת. התקנון של המוסד קובע את הכללים, ויש לכם זכויות.

עו"ד משה וייס
שיפוט צבאי

דין משמעתי או בית דין צבאי: מה ההבדל, ומה הזכויות של חיילים

רוב עבירות המשמעת בצבא נדונות בפני קצין שיפוט, ועבירות חמורות מגיעות לבית הדין הצבאי. כדאי להכיר את הזכויות לפני הדיון ולפני חקירה במצ"ח.

עו"ד משה וייס

משפט פלילי. חקירות, מעצרים, שימועים והליכים מול רשויות.

ייעוץ לפני חקירה

זומנתם לחקירה? מה חשוב לדעת לפני שנכנסים לחדר החקירות

עד או חשוד, זכות השתיקה והזכות להיוועץ בעורך דין, חיפוש בטלפון ובמחשב, ומה עושים בפגישת הייעוץ לפני החקירה.

עו"ד משה וייס
שימוע

קיבלתם מכתב יידוע? כך עובד שימוע לפני הגשת כתב אישום

מה המשמעות של מכתב יידוע, מה המועדים להגשת בקשה, מה אפשר להשיג בשימוע, ואיך מתכוננים אליו בלי לפגוע בהגנה בהמשך.

עו"ד משה וייס
מעצרים

מעצרים: מעצר ימים לפני כתב אישום ומעצר עד תום ההליכים

מה קורה מרגע המעצר, כמה זמן אפשר להחזיק חשוד לפני כתב אישום, מה בודק בית המשפט בבקשה למעצר עד תום ההליכים, ואיך פועלים כדי להגיע לשחרור בתנאים.

עו"ד משה וייס
רישום פלילי וחנינה

רישום פלילי וחנינה: איך פותחים דף חדש

מה מתיישן ומה נמחק לפי חוק המידע הפלילי, מה עושים עם תיק סגור, ומתי כדאי להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה ואיך לבנות אותה.

עו"ד משה וייס
ועדות שחרורים

שחרור מוקדם מהכלא: איך מתכוננים לוועדת השחרורים

השחרור אחרי שני שלישים אינו אוטומטי. מה הוועדה בוחנת, איך בונים תוכנית שיקום, מה קורה בדיון, ואיך עותרים נגד ההחלטה לבית המשפט המחוזי.

עו"ד משה וייס
עתירות אסירים

עתירת אסיר: איך תוקפים החלטה של שירות בתי הסוהר

חופשות, הפרדה, ביקורים וטיפול רפואי. מה אפשר לתקוף בעתירת אסיר, למה פונים קודם לשירות בתי הסוהר, איך מגישים, ומה עושים אחרי ההחלטה.

עו"ד משה וייס
איסור פרסום

איך מונעים פרסום שם של חשוד: איסור פרסום בשלב החקירה

פרסום שם בזמן חקירה עלול לגרום נזק בלתי הפיך. מה החוק קובע, מה בית המשפט שוקל, למה צריך לפעול מהר, ומה קורה כשכלי תקשורת מבקש להסיר את הצו.

עו"ד משה וייס
הסגרה

מדינה זרה מבקשת את הסגרתכם? כך נראה ההליך בישראל

בקשת הסגרה מתבררת בבית המשפט המחוזי בירושלים, ועל ההחלטה אפשר לערער לבית המשפט העליון. מה קורה במעצר, אילו טענות נבחנות, ומה המשמעות של אזרחות ותושבות ישראלית.

עו"ד משה וייס

ייפוי כוח מתמשך. להחליט מראש מי ידאג לכם, ואיך.

ייפוי כוח וחשד לניצול

חשד שמיופה הכוח מנצל את ההורה: מה עושים, ומתי זה עניין פלילי

סימנים מעוררי חשד, הפנייה לאפוטרופוס הכללי ולבית המשפט, מתי ניצול כלכלי הופך לעבירה פלילית, ואיך מונעים את זה מראש.

עו"ד מיכאל פרטוש ועו"ד משה וייס
ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך בקהילה הגאה: למה זה חשוב במיוחד לזוגות וליחידים

מי יחליט בשבילכם אם לא תוכלו להחליט בעצמכם, למה בני זוג וחברים קרובים לא מוכרים תמיד אוטומטית, ואיך ייפוי כוח מתמשך משאיר את הבחירה בידיים שלכם.

עו"ד מיכאל פרטוש
ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך: 7 החלטות שהטופס הסטנדרטי לא שואל אתכם עליהן

תחומים נפרדים, מיופה כוח מחליף, כמה מיופי כוח ואיך הם פועלים, מי צריך לדעת, מתי ייפוי הכוח נכנס לתוקף, מה מותר לעשות בשמכם, ומה חשוב לכם.

עו"ד מיכאל פרטוש
ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך: מה כדאי לדעת לפני שמחליטים

מסמך אחד שמאפשר לכם להחליט היום, כשאתם צלולים ובריאים, מי ינהל את ענייניכם ואיך, אם יום אחד לא תוכלו לעשות זאת בעצמכם. מה הוא נותן, את מי למנות, ואיך זה עובד.

עו"ד מיכאל פרטוש

צוואות וירושה. צוואה, צו קיום צוואה וצו ירושה.

לשון הרע ותביעות ייצוגיות. פרסום פוגעני ונזק שנגרם להרבה לקוחות.

זומנתם לחקירה? מה חשוב לדעת לפני שנכנסים לחדר החקירות

עד או חשוד, זכות השתיקה והזכות להיוועץ בעורך דין, חיפוש בטלפון ובמחשב, ומה עושים בפגישת הייעוץ לפני החקירה.

להמשך קריאה

זימון טלפוני לחקירה "רק כדי לשאול כמה שאלות", מכתב מיחידה חוקרת, או שוטרים שמבקשים שתתלוו אליהם לתחנה. הרבה אנשים מגיעים לחקירה בלי להבין אם הם עדים או חשודים, ובלי לדעת מה הזכויות שלהם. השעה הזו, בחדר החקירות, עלולה לקבוע את כיוון התיק כולו.

ייעוץ עם עורך דין לפני החקירה אינו סימן לאשמה. זו זכות שהחוק מעניק לכל חשוד, והיא קיימת בדיוק כדי שתגיעו לחקירה מוכנים.

עד או חשוד: למה זה חשוב

עד נחקר כדי למסור מידע על אירוע. חשוד נחקר כי יש נגדו חשד לביצוע עבירה. חקירה של חשוד נפתחת באזהרה: החוקר מודיע על החשד, ומסביר שכל מה שתאמרו עלול לשמש ראיה נגדכם. כדאי לברר מראש באיזה מעמד אתם מוזמנים. מעמד יכול גם להשתנות במהלך החקירה עצמה, ומי שהגיע כעד עלול לסיים אותה כחשוד.

הזכויות העיקריות שלכם

  • הזכות להיוועץ בעורך דין: חשוד רשאי להיפגש ולהתייעץ עם עורך דין, ועל החוקרים ליידע אותו על כך. עצור רשאי לבקש להיפגש עם עורך דין, ובנסיבות מסוימות בלבד אפשר לדחות את הפגישה לזמן מוגבל.
  • זכות השתיקה: חשוד אינו חייב להפליל את עצמו. עם זאת, שתיקה עלולה במקרים מסוימים לחזק ראיות אחרות, ולכן ההחלטה אם לשתוק, ובאילו נושאים, צריכה להתקבל בייעוץ.
  • הזכות לדעת על מה נחקרים: בתחילת החקירה החוקר אמור להבהיר מה החשד.
  • חתימה על ההודעה: בסוף החקירה מבקשים מכם לחתום על ההודעה. קראו אותה בעיון, ובקשו לתקן כל דבר שלא נאמר כך.

מה עושים בפגישת הייעוץ

בפגישה לפני החקירה עורך הדין מנסה להבין מה כנראה החשד, על מה המשטרה עשויה להישען, ומה הסיכונים. על בסיס זה מחליטים יחד על קו: מה לומר, על מה לשתוק, ואילו מסמכים כדאי להביא או דווקא לא להביא. כמו כן מתכוננים לשאלות צפויות ולשיטות חקירה מוכרות, כמו עימות עם עדות של אחר, הצגת ראיה "מפתיעה", או שאלות חוזרות בניסוחים שונים.

טלפונים, מחשבים וסיסמאות

בחקירות רבות המשטרה מבקשת לחפש בטלפון או במחשב, או מבקשת את הסיסמה. חיפוש כזה מצריך בדרך כלל צו של בית משפט או הסכמה מדעת. לפני שאתם מסכימים, חשוב להבין מה המשמעות ומה ההיקף. אל תמחקו הודעות או קבצים לפני החקירה. מחיקה כזו עלולה להתפרש כשיבוש, והמשטרה לא פעם מצליחה לשחזר את המידע.

טעויות נפוצות

  1. "אין לי מה להסתיר": גם מי שלא עשה דבר עלול לומר משפט לא מדויק, שיתפרש בהמשך בצורה אחרת.
  2. לדבר עם מעורבים לפני החקירה: תיאום גרסאות, גם בתום לב, עלול להתפרש כשיבוש.
  3. להסכים לבדיקת פוליגרף בלי ייעוץ: הבדיקה וולונטרית, ויש לשקול את משמעותה מראש.
  4. "שיחה לא רשמית" עם חוקר: כל מה שנאמר, גם במסדרון, עלול להירשם בזיכרון דברים.

מה עושים עכשיו

אם קיבלתם זימון, רשמו את שם היחידה, את שם החוקר ואת המועד, ופנו לעורך דין לפני החקירה. אם צריך, אפשר לבקש לתאם מועד אחר כדי להספיק להתייעץ. אל תדברו על החשד בטלפון או ברשתות. המשרד מלווה נחקרים לפני החקירה ובמהלך ההליך, ובמידת הצורך גם בשלבים שאחריה: מעצר, שימוע ובית משפט.

לשיחה עם עו"ד משה וייס: טלפון ווואטסאפ: 052-6909498 · weisstm@hotmail.com · דרך מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט), רמת גן · פקס: 03-6127744

נכתב על ידיעו"ד משה וייסוייס את פרטוש – משרד עורכי דין · רמת גן

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

קיבלתם מכתב יידוע? כך עובד שימוע לפני הגשת כתב אישום

מה המשמעות של מכתב יידוע, מה המועדים להגשת בקשה, מה אפשר להשיג בשימוע, ואיך מתכוננים אליו בלי לפגוע בהגנה בהמשך.

להמשך קריאה

מעטפה מהפרקליטות או מהתביעה המשטרתית, ובה "מכתב יידוע". המכתב מודיע שהחקירה נגדכם הסתיימה, שהתיק הועבר להחלטה, ושנשקלת הגשת כתב אישום. רבים מתייחסים אליו כאל עוד מכתב בירוקרטי. זו טעות: מדובר באחת ההזדמנויות החשובות בתיק כולו.

המכתב הזה פותח את הזכות לשימוע: אפשרות לפנות לתובע לפני שהוא מחליט, ולשכנע אותו שלא להגיש כתב אישום, או להגיש כתב אישום מצומצם יותר. בשלב הזה עוד אין כתב אישום, אין משפט, ואין פרסום של ההליך בבית המשפט.

מה החוק קובע

לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, כשתיק בעבירה מסוג פשע מועבר לתביעה, יש לשלוח לחשוד הודעה על כך. בתוך 30 ימים מקבלת ההודעה החשוד רשאי לפנות בכתב ולבקש שלא יוגש נגדו כתב אישום, ואפשר לבקש מהתובע להאריך את המועד. ברוב המקרים לא יוגש כתב אישום לפני שהבקשה נבחנה.

הזכות קיימת גם כשהחשוד לא קיבל מכתב, אם ידוע שהתיק הועבר לתביעה. במקרים מסוימים, למשל כשהחשוד עצור, התנאים שונים, ולכן חשוב לבדוק מה חל בתיק הספציפי.

למה שימוע יכול לשנות את התמונה

החלטת התביעה נשענת על חומר החקירה כפי שהמשטרה אספה אותו. לא פעם חסרים בו פרטים, או שהוא נקרא בצורה אחת בלבד. בשימוע אפשר:

  • להצביע על חולשות ראייתיות, סתירות בין עדויות או פגמים בחקירה
  • להציג עובדות, מסמכים או עדים שהמשטרה לא בדקה
  • לטעון שהמעשה אינו עבירה, או שמדובר בעבירה קלה יותר מזו שמיוחסת
  • להציג נסיבות אישיות שמצדיקות סגירת התיק, הסדר מותנה או כתב אישום מצומצם

התוצאות האפשריות מגוונות: סגירת התיק, תיקון הסעיפים לעבירה חמורה פחות, הסדר מותנה במקום כתב אישום, או החלטה להגיש כתב אישום כפי שתוכנן. גם במקרה האחרון, העבודה על השימוע לא הולכת לאיבוד, כי היא מכינה את ההגנה למשפט.

איך מתכוננים

  1. עיון בחומר: בדרך כלל מבקשים מהתביעה לעיין בחומר החקירה לפני השימוע, כדי לדעת על מה בדיוק נשענת ההחלטה.
  2. בניית טיעון: מנתחים את הראיות ואת הדין, ומחליטים מה להדגיש ומה לא לחשוף בשלב הזה.
  3. מסמכים תומכים: אוספים חוות דעת, מסמכים, אישורים ומכתבים שתומכים בטענות.
  4. הגשה בכתב: מגישים בקשה מנומקת, ולפעמים מתקיימת גם פגישה עם התובע.

מה חשוב לשקול

שימוע אינו "חינם" מבחינת ההגנה. כל מה שנכתב בו עלול לשמש בהמשך, ולכן ההחלטה מה לטעון, ובאיזה פירוט, היא החלטה אסטרטגית. לפעמים נכון להציג גרסה מלאה, ולפעמים נכון להתמקד בטענות משפטיות ובחולשות הראיות בלבד. החלטה כזו צריכה להתקבל אחרי עיון בחומר, ולא בלחץ הזמן.

טעויות נפוצות

  • להתעלם מהמכתב או לפספס את המועד
  • לכתוב לבד מכתב רגשי לתובע, שעלול לכלול הודאות או סתירות
  • להגיש בקשה בלי לעיין קודם בחומר החקירה
  • לפנות לעדים או למתלוננים כדי "לסגור את העניין", מה שעלול להתפרש כשיבוש

מה עושים עכשיו

שמרו את המכתב ואת המעטפה, ורשמו מתי קיבלתם אותם, כי המועדים נספרים מיום הקבלה. פנו לעורך דין בהקדם, כדי שיהיה זמן לבקש את חומר החקירה, ואם צריך, גם הארכה. המשרד מלווה חשודים בשלב השימוע: בקשת החומר, ניתוח הראיות, ניסוח הבקשה וייצוג בפגישה עם התובע.

לשיחה עם עו"ד משה וייס: טלפון ווואטסאפ: 052-6909498 · weisstm@hotmail.com · דרך מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט), רמת גן · פקס: 03-6127744

נכתב על ידיעו"ד משה וייסוייס את פרטוש – משרד עורכי דין · רמת גן

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

מעצרים: מעצר ימים לפני כתב אישום ומעצר עד תום ההליכים

מה קורה מרגע המעצר, כמה זמן אפשר להחזיק חשוד לפני כתב אישום, מה בודק בית המשפט בבקשה למעצר עד תום ההליכים, ואיך פועלים כדי להגיע לשחרור בתנאים.

להמשך קריאה

טלפון באמצע הלילה, שוטרים בדלת, ובן משפחה שנלקח לתחנה. ברגעים האלה קשה לחשוב בבהירות, ומה שנעשה בשעות ובימים הראשונים משפיע לא פעם על כל המשך התיק.

מעצר הוא פגיעה קשה בחירות, ולכן החוק קובע לו תנאים וגבולות ברורים. בהליך הפלילי יש שני שלבי מעצר עיקריים: מעצר ימים, לפני שהוגש כתב אישום, כדי לאפשר למשטרה לחקור, ומעצר עד תום ההליכים, אחרי הגשת כתב האישום, עד שהמשפט מסתיים. בכל אחד מהם בית המשפט בוחן שאלות אחרות, ובכל אחד מהם יש להגנה מקום לטעון.

מעצר ימים: מה החוק קובע

חוק המעצרים מאפשר לעצור חשוד רק כשיש חשד סביר שביצע עבירה, ובנוסף מתקיימת לפחות עילה אחת: חשש לשיבוש הליכים, חשש לסכנה לאדם, לציבור או לביטחון המדינה, או צורך חקירתי שלא ניתן לממש בלי מעצר. גם כשיש עילה, בית המשפט חייב לבדוק אם אפשר להסתפק בחלופה פחות פוגענית.

הזמנים מוגדרים בחוק:

  • הבאה בפני שופט: חשוד שנעצר צריך להגיע לשופט בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-24 שעות משעת המעצר. בשבתות ובחגים יש כללים מיוחדים.
  • מעצר רצוף: בדרך כלל לא יותר מ-30 ימים, אלא אם הבקשה להארכה הוגשה באישור היועץ המשפטי לממשלה.
  • תקרה כוללת: גם עם אישור כזה, התקופה המצטברת מוגבלת ל-75 ימים. מעבר לכך רק שופט של בית המשפט העליון רשאי להאריך.

בעבירות ביטחון ובתקופות מיוחדות חלים לעיתים כללים אחרים, ולכן חשוב לבדוק מה חל בתיק הספציפי.

מעצר ימים: הדיון בבית משפט השלום

המשטרה מגישה בקשה להארכת מעצר ומציגה לשופט חומר חקירה, לרוב בחלקו בחיסיון. הסנגור אינו רואה את כל החומר, אבל יכול לשאול את נציג המשטרה שאלות, לבקש מהשופט לבחון אם החקירה באמת מתקדמת, ולטעון שהעילה נחלשה. שופטים לא פעם מקצרים את מספר הימים שהתבקש, או מורים על שחרור בתנאים.

הדיון מתקיים בדרך כלל בנוכחות החשוד. הוא רשאי לדבר, אבל לא מומלץ שיתחיל להסביר את גרסתו לשופט. כל מה שנאמר באולם נרשם בפרוטוקול.

חלופות מעצר ושחרור בתנאים

שחרור אינו תמיד שחרור מלא. בית המשפט, ולעיתים גם קצין משטרה, יכולים לשחרר בתנאים. אלה התנאים הנפוצים:

  • מעצר בית מלא או חלקי, בכתובת שאינה קשורה לאירוע
  • ערבים, כלומר בני משפחה או מכרים שמתחייבים לפקח ולהבטיח את קיום התנאים
  • הפקדה כספית או ערבות צד שלישי
  • הרחקה ממקום או מאדם, ואיסור יצירת קשר עם מעורבים
  • עיכוב יציאה מהארץ והפקדת דרכון

כדאי להגיע לדיון עם ערבים מתאימים וכתובת מוכנה. כשהחלופה מוצגת כבר בדיון הראשון, קל יותר לשכנע שאין צורך במעצר.

מעצר עד תום ההליכים: שלושת השלבים של ההחלטה

יחד עם כתב האישום מגישה התביעה לא פעם בקשה להשאיר את הנאשם במעצר עד שהמשפט יסתיים. משפט פלילי עלול להימשך חודשים רבים, ולכן זה אחד הדיונים החשובים בשלב הראשון של התיק. המעצר אינו אוטומטי, ובית המשפט בוחן את הבקשה בשלבים:

  1. ראיות לכאורה: בית המשפט בודק אם בחומר החקירה יש פוטנציאל ראייתי להרשעה. לא מדובר בהכרעה באשמה, אבל אם יש בראיות כרסום ממשי, למשל סתירות מהותיות בגרסת עד מרכזי או בעיה בזיהוי, הדבר עשוי להשפיע על ההחלטה.
  2. עילת מעצר: מסוכנות לאדם או לציבור, חשש לשיבוש הליכים או להימלטות, או עבירה מהסוג שהחוק קובע לגביו חזקת מסוכנות, כמו עבירות אלימות חמורות, חלק מעבירות הסמים ועבירות ביטחון.
  3. חלופת מעצר: גם כשיש ראיות ועילה, בית המשפט חייב לבדוק אם אפשר להשיג את מטרת המעצר בדרך פחות פוגענית. רק אם אין חלופה מתאימה, יורה על מעצר.

תסקיר מעצר ופיקוח אלקטרוני

במקרים רבים בית המשפט מבקש משירות המבחן תסקיר מעצר. קצין המבחן נפגש עם הנאשם ועם הערבים המוצעים, בודק את הרקע האישי ואת רמת הסיכון, וממליץ אם יש חלופה ראויה. ההמלצה אינה מחייבת, אבל משקלה רב.

כדאי להתכונן לפגישה עם שירות המבחן. ערבים שמכירים את התנאים, זמינים ויכולים לפקח בפועל, עושים הבדל. ערב שלא מבין מה מצופה ממנו עלול להיפסל.

אפשרות נוספת היא מעצר בפיקוח אלקטרוני, כלומר שהייה בכתובת מוגדרת עם אמצעי מעקב. זו עדיין מסגרת של מעצר, אבל היא מאפשרת לנאשם להיות בבית ולהיפגש עם עורכי דינו בתנאים טובים יותר.

מעצר עד תום ההליכים: מגבלות הזמן

מכיוון שמדובר במעצר של אדם שחזקת החפות עדיין עומדת לו, החוק קובע גבולות זמן:

  • אם חלפו 30 ימים מהגשת כתב האישום והמשפט טרם החל, הנאשם זכאי לשחרור, בכפוף לחריגים שבחוק.
  • אם חלפו 9 חודשים מתחילת המעצר ולא ניתנה הכרעת דין, הנאשם זכאי לשחרור, אלא אם בית המשפט העליון האריך את המעצר. הארכה כזו ניתנת בכל פעם לתקופה של עד 90 ימים, ובתיק מורכב עד 150 ימים.

בפועל, בתיקים חמורים מוגשות לא פעם בקשות הארכה כאלה, ובכל אחת מהן יש הזדמנות לטעון מחדש לחלופה.

ערר ועיון חוזר

על החלטה של בית משפט השלום בעניין מעצר אפשר להגיש ערר לבית המשפט המחוזי. גם המשטרה יכולה לערור על החלטת שחרור. הערר נדון בדרך כלל מהר, ולכן צריך להחליט עליו בזמן קצר אחרי ההחלטה.

ההחלטה הראשונה אינה סוף הדרך. אפשר לבקש עיון חוזר מאותו בית משפט כשהתגלו עובדות חדשות, כשהשתנו הנסיבות או כשחלף זמן ניכר מאז ההחלטה. למשל, עדים מרכזיים כבר העידו, ולכן החשש לשיבוש קטן. אפשר גם להגיש ערר לערכאה גבוהה יותר על ההחלטה, בתוך 30 ימים ממתן ההחלטה.

טעויות נפוצות

  • לדבר בתא המעצר: עצורים אחרים אינם תמיד מי שהם נראים. לעיתים מדובר במדובבים.
  • למסור גרסה בלי היוועצות: לחשוד יש זכות להיפגש עם עורך דין, וכדאי לממש אותה לפני החקירה.
  • לפנות למעורבים בתיק: שיחה עם עד או מתלונן, גם בכוונה טובה, עלולה להתפרש כשיבוש ולהאריך את המעצר.
  • להגיע לדיון בלי חלופה: בלי ערבים מתאימים וכתובת, השופט נשאר עם מעט אפשרויות.
  • להפר תנאי שחרור: גם הפרה קטנה עלולה להחזיר למעצר ולהקשות מאוד על שחרור בהמשך.
  • לוותר על עיון חוזר: כשהנסיבות משתנות, כדאי לבקש מבית המשפט לבחון את ההחלטה מחדש.

מה עושים עכשיו

אם בן משפחה נעצר, פנו לעורך דין מיד, בררו באיזו תחנה הוא מוחזק ומתי הדיון, והתחילו לארגן ערבים וכתובת לחלופה, רחוקה ככל האפשר ממקום האירוע ומהמעורבים. אל תדברו על פרטי החשד בטלפון. אחרי הגשת כתב אישום, ודאו שהסנגור מקבל את חומר החקירה מוקדם ככל האפשר, ואספו מסמכים על מצב רפואי, עבודה ומשפחה. המשרד מלווה עצורים ובני משפחה מהשעות הראשונות, בדיוני הארכת מעצר, בדיוני מעצר עד תום ההליכים, בבקשות לעיון חוזר ובעררים.

לשיחה עם עו"ד משה וייס: טלפון ווואטסאפ: 052-6909498 · weisstm@hotmail.com · דרך מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט), רמת גן · פקס: 03-6127744

נכתב על ידיעו"ד משה וייסוייס את פרטוש – משרד עורכי דין · רמת גן

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

רישום פלילי וחנינה: איך פותחים דף חדש

מה מתיישן ומה נמחק לפי חוק המידע הפלילי, מה עושים עם תיק סגור, ומתי כדאי להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה ואיך לבנות אותה.

להמשך קריאה

הגשתם בקשה לוויזה, למשרה או לרישיון מקצועי, ופתאום עולה תיק ישן שחשבתם שנשכח. או שנגזר עליכם עונש לפני שנים, ומאז החיים השתנו. החוק מכיר בזכות לפתוח דף חדש, ויש לכך שני מסלולים עיקריים: התיישנות ומחיקה של רישומים לפי חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019, ובקשת חנינה מנשיא המדינה.

במאמר הזה נסביר מה מתיישן ומה נמחק, מה עושים עם תיק סגור, ומתי ואיך מגישים בקשת חנינה.

התיישנות ומחיקה: שני שלבים שונים

חשוב להבחין בין שני המושגים:

  • התיישנות: אחרי תקופה מסוימת, הרשעה "מתיישנת". היא עדיין קיימת במרשם, אבל מידע עליה נמסר רק לגופים ולבעלי תפקידים מסוימים שהחוק מונה.
  • מחיקה: אחרי תקופה נוספת, ההרשעה נמחקת. מידע עליה נמסר רק למעגל מצומצם עוד יותר של גורמים, ובנסיבות שהחוק מגדיר.

אורך התקופות תלוי בסוג העונש, בגיל בעת העבירה ובשאלה אם יש הרשעות נוספות. הרשעה חדשה בתוך התקופה עלולה להאריך אותה. לכן כדאי לבדוק את המקרה הספציפי ולא להסתמך על כלל אצבע.

תיקים סגורים ורישום משטרתי

גם תיק שלא הסתיים בכתב אישום יכול להשאיר רישום משטרתי. כאן חשובה מאוד עילת הסגירה:

  • תיק שנסגר מחוסר אשמה אינו נשאר ברישומי המשטרה
  • תיק שנסגר מחוסר ראיות מספיקות או מחוסר עניין לציבור נשאר רשום

לפי החוק, רישום משטרתי של תיק סגור בעבירה שאינה פשע מבוטל בתום שבע שנים מיום האירוע. במקרים מסוימים אפשר לבקש ביטול מוקדם יותר, לפי אמות מידה שנקבעו.

שינוי עילת סגירה

אם התיק נסגר מחוסר ראיות, אבל אתם סבורים שבפועל לא הייתה אשמה, אפשר להגיש בקשה מנומקת לשינוי העילה לחוסר אשמה. הבקשה מוגשת לגוף התביעה שהחליט לסגור את התיק. כדאי לצרף כל מסמך שמחזק את הטענה, כמו ראיות שלא נבחנו או תוצאות של הליך אחר. שינוי העילה מביא להסרת הרישום, ולכן הוא שווה בדיקה.

תעודת יושר ומעסיקים

מדינות רבות דורשות מידע פלילי לצורך ויזה, הגירה או עבודה. בעבר התבקשה לשם כך "תעודת יושר" מהמשטרה. היום, המידע שהמשטרה מוסרת לרשויות זרות מוסדר בחוק, והיקפו רחב לעיתים ממה שאנשים מצפים, כי הוא עשוי לכלול גם מידע שכבר התיישן. לכן כדאי לבדוק מראש מה בדיוק עלול לעבור, ולהשלים תיקונים אפשריים לפני הגשת הבקשה.

החוק מגביל מאוד את מי שרשאי לקבל מידע פלילי עליכם. ברוב המקרים מעסיק פרטי אינו רשאי לדרוש מכם מידע כזה, גם לא בהסכמתכם. אם מעסיק מבקש מכם להביא "תדפיס רישום", כדאי לבדוק קודם אם הוא בכלל זכאי לכך.

חנינה: מה הסמכות של הנשיא

לפי סעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה, לנשיא יש סמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים, על ידי הפחתתם או המרתם. בפועל, חנינה יכולה לחול על עונש מאסר, על קנס, על פסילת רישיון נהיגה ועל עונשים נוספים. הנשיא מוסמך גם לקצר תקופות התיישנות ומחיקה של רישום פלילי.

חנינה אינה ערעור. היא לא בודקת אם בית המשפט טעה, אלא אם יש נסיבות מיוחדות, לרוב כאלה שלא היו ידועות או לא היו קיימות בעת גזר הדין, שמצדיקות הקלה.

חנינה: איך התהליך עובד

  1. הגשה: הבקשה מוגשת למחלקת החנינות במשרד המשפטים. היא יכולה להיות מוגשת על ידי המבקש, על ידי עורך דין או על ידי קרוב משפחה.
  2. איסוף חוות דעת: המחלקה בוחנת את הבקשה, ועשויה לבקש מידע ועמדות מגורמים רלוונטיים.
  3. המלצה: המחלקה מגבשת עמדה לשר המשפטים, והשר מעביר את המלצתו לבית הנשיא.
  4. החלטה: הנשיא מחליט, וההחלטה נשלחת למבקש. אין ערעור על ההחלטה.

הבקשה נבחנת בדרך כלל רק אחרי שמוצו ההליכים המשפטיים, כמו ערעור. אין להניח שהגשת בקשה תעכב את ביצוע העונש, ולכן כדאי לתכנן את העיתוי מראש.

מה מחזק בקשת חנינה

מה שמכריע הוא התיעוד. בקשה כללית, שמבקשת "רחמים" בלי פרטים, נוטה להידחות. כדאי לצרף:

  • מסמכים משפטיים: כתב האישום, הכרעת הדין, גזר הדין והחלטות בערעור
  • מסמכים רפואיים עדכניים, אם מצב בריאותי הוא חלק מהבקשה
  • חוות דעת סוציאליות או טיפוליות שמתארות את המצב המשפחתי ואת תהליך השיקום
  • מסמכים כלכליים כשמבקשים הקלה בקנס
  • מכתבי המלצה ממעסיק, ממסגרת התנדבות או מגורמי טיפול
  • אישור מעסיק כשפסילת רישיון פוגעת בפרנסה

בקשה טובה מספרת סיפור קוהרנטי: מה קרה, מה השתנה מאז, ולמה ההקלה המבוקשת מוצדקת דווקא עכשיו. נטילת אחריות על העבירה היא בדרך כלל רכיב חשוב. טענות שבית המשפט כבר דחה, או התנגחות בפסק הדין, לא מחזקות את הבקשה ועלולות לפגוע בה.

טעויות נפוצות

  • להניח שתיק שנסגר "נמחק מעצמו"
  • למסור מידע פלילי למעסיק שלא זכאי לדרוש אותו
  • להגיש בקשה לנשיא לפני שבדקתם אם התקופה ממילא עומדת להסתיים
  • להגיש בקשת חנינה בלי מסמכים תומכים, או לנסח אותה כאילו הייתה ערעור נוסף
  • להגיש בקשה חוזרת בלי שינוי נסיבות

מה לעשות עכשיו

  1. עיינו במרשם: בדקו מה רשום עליכם. העיון נעשה בתחנת משטרה, ולא תמיד ניתן לקבל עותק.
  2. רכזו מסמכים: פסקי דין, גזרי דין, מכתבי סגירה ותאריכי סיום ריצוי העונש, וכן מסמכים על השיקום ועל הנסיבות האישיות.
  3. חשבו את התקופות: כדי לדעת מה יתיישן ומתי.
  4. בחרו מסלול: שינוי עילת סגירה, בקשה לביטול רישום משטרתי, בקשה לנשיא לקיצור תקופות, או בקשת חנינה.

לשיחה עם עו"ד משה וייס: טלפון ווואטסאפ: 052-6909498 · weisstm@hotmail.com · דרך מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט), רמת גן · פקס: 03-6127744

נכתב על ידיעו"ד משה וייסוייס את פרטוש – משרד עורכי דין · רמת גן

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

שחרור מוקדם מהכלא: איך מתכוננים לוועדת השחרורים

השחרור אחרי שני שלישים אינו אוטומטי. מה הוועדה בוחנת, איך בונים תוכנית שיקום, מה קורה בדיון, ואיך עותרים נגד ההחלטה לבית המשפט המחוזי.

להמשך קריאה

בן משפחה שלכם מרצה עונש מאסר, ואתם מתחילים לספור את הזמן עד לשחרור. אולי שמעתם שאפשר להשתחרר "אחרי שני שלישים", ואולי אתם עצמכם בכלא ושואלים איך מתכוננים לוועדה. השאלות האלה מוצדקות, כי השחרור המוקדם אינו אוטומטי.

ההחלטה נתונה לשיקול דעת, והיא תלויה במידה רבה בהכנה שנעשתה מבעוד מועד. מי שמגיע לדיון עם תוכנית ברורה ומסמכים מסודרים נמצא במקום אחר לגמרי ממי שמגיע בידיים ריקות.

מה קובע החוק

חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, מאפשר לשחרר אסיר לפני תום תקופת המאסר. ככלל, השחרור נבחן אחרי שהאסיר ריצה שני שלישים מתקופת המאסר. לפי המידע של "כל זכות":

  • אסירים שנידונו למאסר של 3 עד 12 חודשים מגישים בדרך כלל את הבקשה ליחידה לשחרור ממאסרים קצרים
  • אסירים שנידונו למאסר של יותר מ-12 חודשים מגיעים לוועדת השחרורים
  • בעניינם של אסירי עולם יש ועדה מיוחדת והסדרים נפרדים

הוועדה שוקלת בעיקר אם האסיר ראוי לשחרור ואם שחרורו לא יסכן את הציבור. בין היתר היא בוחנת את חומרת העבירה, את העבר הפלילי, את ההתנהגות בבית הסוהר, את ההשתתפות בטיפול ואת תוכנית השיקום.

ההכנה לוועדה

ההכנה מתחילה חודשים לפני הדיון, לא ימים. אלה הרכיבים המרכזיים:

  1. השתלבות בטיפול בכלא: קבוצות טיפוליות, טיפול בהתמכרויות, לימודים ותעסוקה. שמרו אישורים על כל השתתפות.
  2. תוכנית שיקום: תוכנית מסודרת לתקופה שאחרי השחרור, לרוב בליווי הרשות לשיקום האסיר, הכוללת מקום מגורים, עבודה ופיקוח.
  3. מכתבי תמיכה: ממעסיק שמוכן לקלוט, ממשפחה, מגורמי טיפול בקהילה.
  4. התייחסות לחוות הדעת: הוועדה מקבלת חוות דעת של גורמי הטיפול ולעיתים של גורמי ביטחון. חשוב להכיר אותן מראש ולהיערך לתת מענה.

הדיון עצמו

הדיון מתקיים בדרך כלל בבית הסוהר. נציג המדינה מציג את עמדתו, ולעיתים גם נפגעי העבירה רשאים להשמיע את עמדתם. האסיר מקבל הזדמנות לדבר, ושם חשוב שידבר בכנות על העבירה ועל השינוי שעבר. הכחשה מוחלטת או האשמת אחרים עלולות להתפרש כחוסר הפנמה.

הוועדה רשאית לשחרר, לדחות, או לשחרר בתנאים, כמו פיקוח, איסור יציאה מהארץ או השתתפות בטיפול. במקרים מסוימים אפשר לבקש דיון חוזר.

עתירה נגד החלטת הוועדה

על החלטה של ועדת השחרורים אפשר לעתור לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר. העתירה נדונה לפני הרכב של שלושה שופטים. גם המדינה רשאית לעתור נגד החלטה לשחרר, ולכן החלטה חיובית אינה תמיד סוף פסוק. על פסק הדין של בית המשפט המחוזי אפשר לערער לבית המשפט העליון רק ברשות.

בית המשפט אינו דן בבקשה מחדש. הוא בוחן אם נפל בהחלטה פגם, למשל שיקול לא רלוונטי, התעלמות מנתון חשוב או החלטה בלתי סבירה.

כשהוועדה דוחה בקשה, חשוב לקרוא את הנימוקים בעיון. לעיתים הם מצביעים בדיוק על מה שחסר, למשל טיפול שלא הושלם או תוכנית שיקום לא מספיקה, ואפשר להשלים את החסר לקראת דיון נוסף.

ביטול השחרור

השחרור הוא על תנאי. אסיר שמפר את התנאים, או שמבצע עבירה, עלול לחזור לכלא כדי לרצות את יתרת תקופת המאסר. אם מתבקש ביטול, יש להתייחס לכך ברצינות ולהיערך לדיון כבר מהשלב הראשון.

מה לעשות עכשיו

  • בררו מתי בדיוק מגיע המועד לדיון, וצרו קשר עם עובד סוציאלי בבית הסוהר
  • התחילו לגבש תוכנית שיקום מוקדם ככל האפשר
  • אספו מסמכים: אישורי טיפול, תעודות לימוד, מכתבי המלצה, הצעת עבודה
  • בקשו ליווי משפטי לפני הדיון, לא רק אחרי החלטה שלילית

לשיחה עם עו"ד משה וייס: טלפון ווואטסאפ: 052-6909498 · weisstm@hotmail.com · דרך מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט), רמת גן · פקס: 03-6127744

נכתב על ידיעו"ד משה וייסוייס את פרטוש – משרד עורכי דין · רמת גן

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

עתירת אסיר: איך תוקפים החלטה של שירות בתי הסוהר

חופשות, הפרדה, ביקורים וטיפול רפואי. מה אפשר לתקוף בעתירת אסיר, למה פונים קודם לשירות בתי הסוהר, איך מגישים, ומה עושים אחרי ההחלטה.

להמשך קריאה

בן משפחה שלכם בכלא, ובקשת החופשה שלו נדחתה שוב. או שהוא הועבר להפרדה בלי הסבר ברור, הביקורים הוגבלו, או שהוא מתלונן שאינו מקבל טיפול רפואי מתאים. מבחוץ קשה לדעת מה אפשר לעשות, ומבפנים קשה עוד יותר.

אסיר אינו מאבד את זכויותיו בשערי הכלא. החלטות של שירות בתי הסוהר כפופות לביקורת שיפוטית, ויש מסלול מסודר לתקוף אותן: עתירת אסיר.

מה אומר החוק

סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר מאפשר לאסיר או לעציר להגיש עתירה בכל עניין הנוגע לתנאי מאסרו או מעצרו. העתירה מוגשת לבית המשפט המחוזי, ונדונה לפני שופט אחד. במקרים רבים הדיון מתקיים בתוך בית הסוהר.

הנושאים הנפוצים בעתירות אסירים:

  • חופשות: סירוב לחופשה או לסיווג שמאפשר חופשות
  • הפרדה: החזקה בהפרדה או בבידוד, והארכה שלה
  • ביקורים וקשר: הגבלת ביקורים, ביקורי התייחדות ושיחות טלפון
  • טיפול רפואי: טיפול שאינו מספק, עיכוב בבדיקות או בהפניה לבית חולים
  • שיבוץ: העברה לבית סוהר אחר, שיבוץ באגף, תעסוקה או השתלבות בתוכנית טיפולית

החלטות בעניין שחרור מוקדם אינן נתקפות בעתירת אסיר רגילה. יש להן מסלול נפרד של עתירה נגד ועדת השחרורים.

קודם פונים לשירות בתי הסוהר

לפני העתירה יש למצות הליכים. כלומר, לפנות לגורם שקיבל את ההחלטה, להציג בקשה מנומקת, ולתת זמן סביר לתשובה. עתירה שמוגשת בלי פנייה כזו עלולה להידחות. הפנייה המוקדמת היא גם הזדמנות אמיתית: לעיתים הבעיה נפתרת בשלב הזה, בלי צורך בהליך משפטי.

איך מגישים

  1. הכנת העתירה: תיאור ההחלטה, הנימוקים נגדה והסעד המבוקש, עם תצהיר.
  2. הגשה דרך בית הסוהר: אסיר יכול להגיש את העתירה דרך מנהל היחידה. לפי המידע של "כל זכות", העתירה צריכה להגיע לבית המשפט ולפרקליטות בתוך 96 שעות.
  3. אגרה: בהגשה יש אגרה, ואפשר לבקש פטור ממנה באותו שלב.
  4. תגובת המדינה והדיון: הפרקליטות מגישה תגובה בשם שירות בתי הסוהר, ולאחר מכן מתקיים דיון.

אפשר להגיש עתירה בלי ייצוג, אבל לניסוח, לתיעוד ולאופן הצגת הטענות יש משקל רב.

אחרי ההחלטה

על החלטת בית המשפט המחוזי אפשר לבקש רשות ערעור לבית המשפט העליון. לפי "כל זכות", הבקשה מוגשת בתוך 30 ימים מיום ההחלטה, אם האסיר נכח בדיון, או מיום שהומצאה לו. בית המשפט העליון נותן רשות ערעור רק במקרים מתאימים, ולכן חשוב להשקיע כבר בשלב הראשון.

מה בית המשפט בודק

בית המשפט אינו מנהל את בית הסוהר במקום שירות בתי הסוהר. הוא בוחן אם ההחלטה התקבלה בסמכות, משיקולים ענייניים ובאופן סביר ומידתי. לכן חשוב להראות מה הפגם בהחלטה: למשל, שלא נשקלו נתונים רלוונטיים, שההחלטה לא נומקה, או שהפגיעה באסיר רחבה מהנדרש. כשיש לשירות בתי הסוהר נימוקים ביטחוניים, לעיתים מוצג לבית המשפט חומר חסוי, וחשוב להיערך גם לכך.

טעויות נפוצות

  • עתירה בלי פנייה מוקדמת בכתב לשירות בתי הסוהר
  • טענות כלליות על יחס לא הוגן, בלי תאריכים, שמות ומסמכים
  • עיכוב ממושך, במיוחד בעניין רפואי או בהפרדה, שבהם הזמן משמעותי
  • התעלמות מהנימוקים שבהחלטה. עתירה טובה מתמודדת איתם ישירות

מה לעשות עכשיו

  • שמרו כל החלטה, כל תשובה וכל בקשה שהוגשה
  • תעדו אירועים: מתי, מי היה מעורב, ומה נאמר
  • בעניין רפואי, בקשו עותק של התיק הרפואי
  • משפחות יכולות לסייע באיסוף מסמכים ובקשר עם עורך הדין

המשרד מסייע בפנייה המוקדמת לשירות בתי הסוהר, בהגשת העתירה ובייצוג בדיון, וכן בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון כשיש לכך בסיס.

לשיחה עם עו"ד משה וייס: טלפון ווואטסאפ: 052-6909498 · weisstm@hotmail.com · דרך מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט), רמת גן · פקס: 03-6127744

נכתב על ידיעו"ד משה וייסוייס את פרטוש – משרד עורכי דין · רמת גן

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

איך מונעים פרסום שם של חשוד: איסור פרסום בשלב החקירה

פרסום שם בזמן חקירה עלול לגרום נזק בלתי הפיך. מה החוק קובע, מה בית המשפט שוקל, למה צריך לפעול מהר, ומה קורה כשכלי תקשורת מבקש להסיר את הצו.

להמשך קריאה

נעצרתם או זומנתם לחקירה, ועוד לפני שמישהו החליט אם יש נגדכם תיק, עיתונאי מתקשר ומבקש תגובה. אתם יודעים שאם השם שלכם יתפרסם, הנזק לעסק, למשפחה ולמוניטין יהיה מיידי, גם אם בסוף התיק ייסגר.

במצב כזה הזמן קצר מאוד. פרסום שכבר יצא לרשת כמעט אי אפשר להחזיר. לכן כדאי להכיר מראש את האפשרות לבקש מבית המשפט לאסור את הפרסום, ואת השיקולים שמנחים אותו.

מה אומר החוק

הכלל בישראל הוא פומביות הדיון וחופש העיתונות. חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע חריגים לכלל הזה. סעיף 70(ה1)(1) לחוק מסמיך את בית המשפט לאסור פרסום שמו של חשוד, או פרטים שעלולים לזהות אותו, אם הפרסום עלול לגרום לו נזק חמור, ואם יש להעדיף את מניעת הנזק על פני העניין הציבורי שבפרסום.

נוסף על כך, בית המשפט רשאי לאסור פרסום פרטים מן החקירה כשהפרסום עלול לפגוע בה. לגבי קטינים חשודים, נאשמים או נפגעי עבירה, איסור הפרסום חל מכוח החוק עצמו.

השיקולים של בית המשפט

בפסיקה נקבע שעל חשוד שמבקש איסור פרסום מוטל נטל כבד. לא די בכך שהפרסום יהיה לא נעים או מביך. בית המשפט בוחן, בין היתר:

  • עוצמת הנזק: נזק קונקרטי ומוכח, כמו פגיעה חמורה בעסק, בפרנסה, בבני משפחה או במצב רפואי
  • עניין הציבור: סוג העבירה, תפקידו הציבורי של החשוד והאם יש חשש לציבור
  • שלב ההליך: בשלב החקירה, כשעוד לא ברור אם יוגש כתב אישום, השיקולים שונים מאשר בשלב מאוחר יותר
  • חלופות: לפעמים בית המשפט אוסר רק פרטים מסוימים, למשל מידע רפואי, ולא את השם כולו

מכאן שטענה כללית על "פגיעה בשם הטוב" אינה מספיקה בדרך כלל. צריך להציג תשתית: מסמכים, הסבר על הנזק הצפוי ופרטים על הנסיבות האישיות.

דחיפות: למה כל שעה חשובה

בקשת איסור פרסום מוגשת לרוב בהליך דחוף, ולעיתים כבר בדיון על הארכת מעצר. בית המשפט יכול לתת צו זמני עד לדיון מלא. מי שמחכה עד שהכתבה עולה מגלה בדרך כלל שהנזק כבר נעשה, ושצו מאוחר מגן רק באופן חלקי.

כשכלי תקשורת מבקש להסיר את האיסור

צו איסור פרסום אינו סוף פסוק. כלי תקשורת רשאים לבקש מבית המשפט לבטל את הצו או לצמצם אותו, ובית המשפט שומע את עמדתם. בדיון כזה צריך להתמודד עם טענות על עניין הציבור ועל זכות הציבור לדעת, ולהראות שהנזק הצפוי עדיין מצדיק את האיסור.

אחרי הגשת כתב אישום

כשמוגש כתב אישום, התמונה משתנה. האיזון נוטה בדרך כלל לטובת הפומביות, והסיכוי לאסור פרסום שם קטן יותר. עם זאת, עדיין אפשר לבקש איסור פרסום בנסיבות מיוחדות, למשל כדי להגן על נפגעי עבירה, על קטינים או על מידע רגיש. חשוב לבדוק מה קורה לצו שניתן בשלב החקירה כשההליך עובר לשלב הבא.

מה לעשות עכשיו

  1. פנו לעורך דין מיד, עוד לפני שהשם מתפרסם.
  2. אל תגיבו לעיתונאים בלי ייעוץ. גם תגובה קצרה עלולה להפוך לחלק מהכתבה.
  3. אספו מסמכים שמראים את הנזק הצפוי: מצב רפואי, ילדים קטינים, תלות של עובדים או לקוחות.
  4. תעדו פרסומים קיימים, כולל צילומי מסך, קישורים ותאריכים.
  5. אם הופר צו, שמרו ראיות להפרה ודווחו עליה, כי הפרת צו היא עבירה.

המשרד מגיש בקשות דחופות לאיסור פרסום, מייצג בדיונים מול בקשות של כלי תקשורת, ופועל להארכת צו או לטיפול בהפרה שלו.

לשיחה עם עו"ד משה וייס: טלפון ווואטסאפ: 052-6909498 · weisstm@hotmail.com · דרך מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט), רמת גן · פקס: 03-6127744

נכתב על ידיעו"ד משה וייסוייס את פרטוש – משרד עורכי דין · רמת גן

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

מדינה זרה מבקשת את הסגרתכם? כך נראה ההליך בישראל

בקשת הסגרה מתבררת בבית המשפט המחוזי בירושלים, ועל ההחלטה אפשר לערער לבית המשפט העליון. מה קורה במעצר, אילו טענות נבחנות, ומה המשמעות של אזרחות ותושבות ישראלית.

להמשך קריאה

הטלפון מצלצל בשעת בוקר מוקדמת, או ששוטרים מחכים לכם בנתב"ג. אתם שומעים שמדינה זרה מבקשת להעמיד אתכם לדין, לפעמים על אירועים שקרו לפני שנים. אולי אתם גם מגלים שהוצאה נגדכם הודעה אדומה של האינטרפול, ושכל נסיעה לחו"ל הפכה לסיכון.

הסגרה היא הליך משפטי מורכב, שמשלב דין ישראלי, אמנות בין מדינות ודין זר. היא לא מתנהלת כמו תיק פלילי רגיל, ולכן חשוב להבין את השלבים כבר מהרגע הראשון.

מה אומר החוק

ההסגרה מישראל מוסדרת בחוק ההסגרה, התשי"ד-1954. ככלל, אפשר להסגיר אדם רק למדינה שיש לישראל הסכם הסגרה איתה, ורק בעבירה שהחוק מתיר הסגרה בגינה. המדינה המבקשת מעבירה בקשה בצינורות הרשמיים, והמדינה עותרת לבית המשפט המחוזי בירושלים להכריז על המבוקש בר הסגרה. על ההחלטה אפשר לערער לבית המשפט העליון. גם אחרי הכרזה, ההחלטה הסופית אם להסגיר מתקבלת ברמה הממשלתית.

ההליך נשען על מסמכים שמגיעים מהמדינה המבקשת: כתב אישום או צו מעצר, סיכום הראיות ונוסח העבירות בדין הזר. לעיון מדוקדק בחומר הזה יש חשיבות רבה, כי לא פעם מתגלים בו פערים בין מה שנטען לבין מה שבאמת הוכח, או בין העבירה בדין הזר לבין העבירה המקבילה בישראל.

המעצר

במקרים רבים המבוקש נעצר כבר בתחילת ההליך, לעיתים עוד לפני שהגיעה בקשת ההסגרה המלאה. ההודעה האדומה של האינטרפול היא בקשה בינלאומית לאתר אדם ולעצור אותו זמנית. היא אינה פסק דין, והיא כשלעצמה אינה הכרעה בשאלה אם תוסגרו.

בדיוני המעצר בוחן בית המשפט, בין השאר, את החשש שתימלטו. אפשר להציג קשרים לישראל, משפחה, עבודה, מגורים יציבים וערבים, ולבקש חלופת מעצר. ההליך עלול להימשך זמן רב, ולכן לשאלת המעצר יש משקל מעשי גדול. גם תנאי השחרור, כמו עיכוב יציאה מהארץ, ערבויות ופיקוח, נקבעים בדיונים האלה.

אילו טענות נבחנות

בית המשפט בהליך הסגרה אינו קובע אם אתם אשמים. הוא בודק אם התקיימו התנאים שבחוק ובאמנה. בין השאלות שעולות:

  • פליליות כפולה: האם המעשה מהווה עבירה גם לפי הדין בישראל.
  • ראיות: האם יש ראיות שהיו מספיקות להעמדה לדין בישראל.
  • התיישנות וחנינה: האם העבירה או העונש התיישנו, או שניתנה חסינות.
  • הגנה על זכויות: האם הבקשה מונעת משיקולים פסולים, או שההסגרה תפגע בתקנת הציבור או באינטרס חיוני של ישראל.
  • שיהוי: האם השהות בהגשת הבקשה פוגעת בהגינות ההליך.

אזרחים ותושבי ישראל

החוק מאפשר להסגיר גם אזרח ישראלי. עם זאת, כשהמבוקש הוא אזרח ותושב ישראל, אפשר במקרים מסוימים להתנות את ההסגרה בכך שאם יורשע ויוטל עליו מאסר, הוא יוחזר לישראל כדי לרצות בה את העונש. רכזו מסמכים שמראים את האזרחות, התושבות ומרכז החיים שלכם בישראל.

טעויות נפוצות

  1. לדבר על החשדות: דברים שתאמרו בישראל עלולים להגיע לידי התביעה במדינה המבקשת.
  2. להתעלם מהדין הזר: טענות רבות תלויות בדין של המדינה המבקשת ובאמנה עצמה.
  3. לנסות לצאת מהארץ: זה מחזק את החשש להימלטות ופוגע בסיכוי לחלופת מעצר.
  4. לחכות להחלטה של בית המשפט המחוזי: את התשתית לערעור בונים כבר בערכאה הראשונה.

מה לעשות עכשיו

פנו לעורך דין מיד עם המעצר או עם קבלת המידע על הבקשה. אספו מסמכי זהות, דרכון, הוכחות מגורים ועבודה, ופרטים על בני משפחה בישראל. אם יש לכם עורך דין במדינה המבקשת, חשוב לתאם בינו לבין עורך הדין בישראל, כי צעד בהליך אחד משפיע על השני.

לשיחה עם עו"ד משה וייס: טלפון ווואטסאפ: 052-6909498 · weisstm@hotmail.com · דרך מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט), רמת גן · פקס: 03-6127744

נכתב על ידיעו"ד משה וייסוייס את פרטוש – משרד עורכי דין · רמת גן

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

מדיניות פרטיות

1. כללי

האתר מופעל על ידי וייס את פרטוש – משרד עורכי דין, דרך מנחם בגין 7, רמת גן (להלן: "המשרד"). המשרד מכבד את פרטיות הגולשים באתר ואת פרטיות לקוחותיו. מדיניות זו מסבירה איזה מידע נאסף, למה הוא משמש ואילו זכויות עומדות לכם. השימוש באתר ומסירת פרטים בו מהווים הסכמה למדיניות זו.

2. איזה מידע נאסף באתר

  • פרטים שאתם מוסרים בטופס פנייה: שם, מספר טלפון ונושא הפנייה, וכל מידע נוסף שתבחרו לכתוב. אינכם חייבים למסור את הפרטים, אך בלעדיהם לא נוכל לחזור אליכם.
  • פנייה בוואטסאפ: נשלחת ישירות דרך אפליקציית וואטסאפ, בכפוף לתנאים של וואטסאפ. האתר עצמו אינו שומר את תוכנה.
  • מידע טכני: כמו כתובת IP, סוג הדפדפן ושעת הגלישה. מידע זה נאסף באופן אוטומטי על ידי שירותי האחסון, לצורך הפעלת האתר ואבטחתו.

3. מידע שנמסר במסגרת טיפול משפטי

אם תהפכו ללקוחות המשרד, נבקש מכם מידע ומסמכים הנחוצים לטיפול בעניינכם, ולעיתים גם מידע על צדדים שלישיים הקשורים לעניין, כמו בני משפחה או מיופי כוח. מידע זה שמור בחיסיון עורך דין–לקוח, ומשמש אך ורק לטיפול בעניינכם.

4. למה משמש המידע

המידע משמש לחזרה אליכם בעקבות הפנייה, לתיאום שיחת ייעוץ ולמתן השירות המשפטי שתבקשו. המשרד לא ישלח לכם דיוור שיווקי בלי הסכמה נפרדת, ולא ימכור את פרטיכם לאף גורם.

5. העברת מידע ועיבודו

המידע לא יועבר לאחרים, למעט במקרים אלה:

  • ספקי שירות שמסייעים בהפעלת האתר, כמו שירות האחסון והטפסים Netlify ושירות הדואר האלקטרוני. השרתים שלהם עשויים להימצא מחוץ לישראל.
  • כאשר הדבר נדרש על פי דין או לפי צו של רשות מוסמכת.

המשרד עשוי להיעזר בכלים טכנולוגיים, לרבות כלי בינה מלאכותית, לעיבוד פנימי של מידע, בכפוף לחובת הסודיות ולאמצעי אבטחה מתאימים.

6. עוגיות ושירותים חיצוניים

האתר משתמש בתג של Google Ads כדי למדוד פניות שמגיעות מהאתר, כמו שליחת טופס, לחיצה לחיוג או פנייה בוואטסאפ, ולשפר את הפרסום של המשרד בגוגל. עוגיות מדידה ופרסום נשמרות בדפדפן רק אם אישרתם זאת בהודעת העוגיות שמוצגת בכניסה לאתר. אם בחרתם "רק הכרחיות", גוגל מקבלת אותות מדידה בסיסיים ללא עוגיות וללא זיהוי אישי, בהתאם למנגנון ההסכמה של גוגל (Consent Mode).

המשרד אינו משתמש בעוגיות כדי לפנות אליכם בפרסום המבוסס על נושא הפנייה, ואינו מעביר לגוגל את תוכן הטפסים. את הבחירה אפשר לשנות בכל עת דרך הקישור "הגדרות עוגיות" בתחתית האתר, או במחיקת העוגיות מהדפדפן.

הגופנים באתר נטענים משירות Google Fonts, ולכן כתובת ה־IP של הדפדפן נחשפת לגוגל בעת טעינת הדף. העדפות כלי הנגישות ובחירת העוגיות נשמרות בדפדפן שלכם בלבד.

האתר כולל קישורים לשירותים חיצוניים, כמו וואטסאפ. השימוש בהם כפוף למדיניות הפרטיות של אותם שירותים.

7. אבטחת מידע ותקופת שמירה

המשרד נוקט אמצעים סבירים להגנה על המידע, אך אין באפשרותו להבטיח הגנה מוחלטת מפני חדירה לא מורשית. פרטי פנייה נשמרים רק כל עוד הם נחוצים לטיפול בה. מידע של לקוחות נשמר למשך התקופה שנקבעה בדין לשמירת תיקי לקוחות, ולאחר מכן נמחק.

8. שינוי במבנה המשרד

אם פעילות המשרד תועבר לגורם אחר, למשל במיזוג או בסגירת המשרד, המידע יועבר אליו בכפוף לחובת הסודיות ולמדיניות זו.

9. פנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין ולקוח

מסירת פרטים בטופס או פנייה בוואטסאפ אינן יוצרות יחסי עורך דין ולקוח. יחסים כאלה נוצרים רק לאחר הסכמה מפורשת ביניכם לבין המשרד. מומלץ לא למסור בטופס מידע רגיש או מפורט על עניינכם, ולשמור אותו לשיחה עם עורך הדין.

10. הזכויות שלכם

בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, אתם רשאים לבקש לעיין במידע שנשמר עליכם, לבקש לתקן אותו אם אינו נכון, ולבקש את מחיקתו אם אין עוד צורך בשמירתו.

11. יצירת קשר

לכל שאלה או בקשה בנוגע לפרטיות: וייס את פרטוש – משרד עורכי דין, טלפון 050-6006101, דוא"ל adv.p.michael@gmail.com, דרך מנחם בגין 7, רמת גן.

12. עדכונים

המשרד רשאי לעדכן את המדיניות מעת לעת. הנוסח המחייב הוא זה שמופיע באתר.

עדכון אחרון: אוקטובר 2026.

הצהרת נגישות

אנו פועלים להנגיש את האתר לכלל הגולשים, ובהם אנשים עם מוגבלות, ברוח תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקן הישראלי ת"י 5568 (רמה AA). בצד המסך יש כפתור נגישות כחול, המאפשר להגדיל ולהקטין טקסט, להציג בגווני אפור, לשנות ניגודיות, להדגיש קישורים ולעבור לגופן קריא. האתר מותאם לניווט במקלדת ולתצוגה בטלפון.

נתקלתם בקושי באתר? נשמח לשמוע ולתקן: וייס את פרטוש – משרד עורכי דין, טלפון 050-6006101, דוא"ל adv.p.michael@gmail.com.

עדכון אחרון: אוקטובר 2026.

אנחנו משתמשים בעוגיות של Google כדי למדוד פניות לאתר. אפשר לבחור, ולשנות בכל עת. פרטיות