בס״ד

בס״ד

הסגרה

הסגרה היא הליך שבו מדינה מעבירה אדם למדינה אחרת כדי שיעמוד שם לדין או ירצה עונש. בישראל ההליך מתנהל לפי חוק ההסגרה: המדינה עותרת לבית המשפט המחוזי בירושלים להכריז על המבוקש בר הסגרה, ועל ההחלטה אפשר לערער לבית המשפט העליון. לאזרח ותושב ישראל, במקרים מסוימים, אפשר להתנות את ההסגרה בכך שהעונש ירוצה בישראל.

בקצרה

איך מתנהל הליך הסגרה מישראל?

מדינה זרה מבקשת להעביר אליה אדם כדי להעמידו לדין או כדי שירצה עונש. הבקשה נבחנת בבית המשפט המחוזי בירושלים, ואפשר לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון. יש טענות הגנה שכדאי להעלות כבר בשלב הראשון.

בן משפחה נעצר בבקשת הסגרה?

בהליכי הסגרה לוחות הזמנים קצרים, וחלק מההחלטות החשובות מתקבלות כבר בדיון הראשון במעצר. כדאי לערב עורך דין מוקדם ככל האפשר, כדי לבדוק את הבקשה, את הראיות שצורפו אליה ואת האפשרות לטעון נגד ההסגרה או נגד המשך המעצר.

מתי זה רלוונטי?

  • מדינה זרה ביקשה את הסגרתכם או את הסגרת בן משפחה
  • נעצרתם בישראל לבקשת מדינה זרה
  • הוצאה נגדכם הודעה אדומה של האינטרפול
  • אתם שוהים בחו"ל, ונפתח נגדכם הליך בישראל
  • הוכרזתם בני הסגרה, ואתם שוקלים ערעור

מה כדאי לעשות עכשיו?

  1. פנו לעורך דין מיד עם המעצר או עם קבלת המידע על הבקשה
  2. אל תמסרו גרסה לגבי החשדות לפני ייעוץ משפטי
  3. רכזו מסמכים על האזרחות, התושבות והקשרים שלכם לישראל
  4. אם יש לכם עורך דין במדינה המבקשת, תאמו ביניכם מוקדם

נוסח החוק (ויקיטקסט): חוק ההסגרה

עו"ד משה וייס, עורך דין למשפט פלילי

איך המשרד יכול לעזור?

עו"ד משה וייס · משפט פלילי

ייצוג בדיוני המעצר ובעתירה להכרזה על בר הסגרה, בחינת טענות נגד ההסגרה, ערעור לבית המשפט העליון, בקשה לריצוי העונש בישראל, ועבודה מול עורכי דין במדינה המבקשת. בתחום זה מטפל במשרד עו"ד משה וייס. אפשר לעיין גם בפסיקה ובתקדימים מתיקי המשרד.

מאמרים בנושא

מעצרים: מעצר ימים לפני כתב אישום ומעצר עד תום ההליכים

מה קורה מרגע המעצר, כמה זמן אפשר להחזיק חשוד לפני כתב אישום, מה בודק בית המשפט בבקשה למעצר עד תום ההליכים, ואיך פועלים כדי להגיע לשחרור בתנאים.

להמשך קריאה

טלפון באמצע הלילה, שוטרים בדלת, ובן משפחה שנלקח לתחנה. ברגעים האלה קשה לחשוב בבהירות, ומה שנעשה בשעות ובימים הראשונים משפיע לא פעם על כל המשך התיק.

מעצר הוא פגיעה קשה בחירות, ולכן החוק קובע לו תנאים וגבולות ברורים. בהליך הפלילי יש שני שלבי מעצר עיקריים: מעצר ימים, לפני שהוגש כתב אישום, כדי לאפשר למשטרה לחקור, ומעצר עד תום ההליכים, אחרי הגשת כתב האישום, עד שהמשפט מסתיים. בכל אחד מהם בית המשפט בוחן שאלות אחרות, ובכל אחד מהם יש להגנה מקום לטעון.

מעצר ימים: מה החוק קובע

חוק המעצרים מאפשר לעצור חשוד רק כשיש חשד סביר שביצע עבירה, ובנוסף מתקיימת לפחות עילה אחת: חשש לשיבוש הליכים, חשש לסכנה לאדם, לציבור או לביטחון המדינה, או צורך חקירתי שלא ניתן לממש בלי מעצר. גם כשיש עילה, בית המשפט חייב לבדוק אם אפשר להסתפק בחלופה פחות פוגענית.

הזמנים מוגדרים בחוק:

  • הבאה בפני שופט: חשוד שנעצר צריך להגיע לשופט בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-24 שעות משעת המעצר. בשבתות ובחגים יש כללים מיוחדים.
  • מעצר רצוף: בדרך כלל לא יותר מ-30 ימים, אלא אם הבקשה להארכה הוגשה באישור היועץ המשפטי לממשלה.
  • תקרה כוללת: גם עם אישור כזה, התקופה המצטברת מוגבלת ל-75 ימים. מעבר לכך רק שופט של בית המשפט העליון רשאי להאריך.

בעבירות ביטחון ובתקופות מיוחדות חלים לעיתים כללים אחרים, ולכן חשוב לבדוק מה חל בתיק הספציפי.

מעצר ימים: הדיון בבית משפט השלום

המשטרה מגישה בקשה להארכת מעצר ומציגה לשופט חומר חקירה, לרוב בחלקו בחיסיון. הסנגור אינו רואה את כל החומר, אבל יכול לשאול את נציג המשטרה שאלות, לבקש מהשופט לבחון אם החקירה באמת מתקדמת, ולטעון שהעילה נחלשה. שופטים לא פעם מקצרים את מספר הימים שהתבקש, או מורים על שחרור בתנאים.

הדיון מתקיים בדרך כלל בנוכחות החשוד. הוא רשאי לדבר, אבל לא מומלץ שיתחיל להסביר את גרסתו לשופט. כל מה שנאמר באולם נרשם בפרוטוקול.

חלופות מעצר ושחרור בתנאים

שחרור אינו תמיד שחרור מלא. בית המשפט, ולעיתים גם קצין משטרה, יכולים לשחרר בתנאים. אלה התנאים הנפוצים:

  • מעצר בית מלא או חלקי, בכתובת שאינה קשורה לאירוע
  • ערבים, כלומר בני משפחה או מכרים שמתחייבים לפקח ולהבטיח את קיום התנאים
  • הפקדה כספית או ערבות צד שלישי
  • הרחקה ממקום או מאדם, ואיסור יצירת קשר עם מעורבים
  • עיכוב יציאה מהארץ והפקדת דרכון

כדאי להגיע לדיון עם ערבים מתאימים וכתובת מוכנה. כשהחלופה מוצגת כבר בדיון הראשון, קל יותר לשכנע שאין צורך במעצר.

מעצר עד תום ההליכים: שלושת השלבים של ההחלטה

יחד עם כתב האישום מגישה התביעה לא פעם בקשה להשאיר את הנאשם במעצר עד שהמשפט יסתיים. משפט פלילי עלול להימשך חודשים רבים, ולכן זה אחד הדיונים החשובים בשלב הראשון של התיק. המעצר אינו אוטומטי, ובית המשפט בוחן את הבקשה בשלבים:

  1. ראיות לכאורה: בית המשפט בודק אם בחומר החקירה יש פוטנציאל ראייתי להרשעה. לא מדובר בהכרעה באשמה, אבל אם יש בראיות כרסום ממשי, למשל סתירות מהותיות בגרסת עד מרכזי או בעיה בזיהוי, הדבר עשוי להשפיע על ההחלטה.
  2. עילת מעצר: מסוכנות לאדם או לציבור, חשש לשיבוש הליכים או להימלטות, או עבירה מהסוג שהחוק קובע לגביו חזקת מסוכנות, כמו עבירות אלימות חמורות, חלק מעבירות הסמים ועבירות ביטחון.
  3. חלופת מעצר: גם כשיש ראיות ועילה, בית המשפט חייב לבדוק אם אפשר להשיג את מטרת המעצר בדרך פחות פוגענית. רק אם אין חלופה מתאימה, יורה על מעצר.

תסקיר מעצר ופיקוח אלקטרוני

במקרים רבים בית המשפט מבקש משירות המבחן תסקיר מעצר. קצין המבחן נפגש עם הנאשם ועם הערבים המוצעים, בודק את הרקע האישי ואת רמת הסיכון, וממליץ אם יש חלופה ראויה. ההמלצה אינה מחייבת, אבל משקלה רב.

כדאי להתכונן לפגישה עם שירות המבחן. ערבים שמכירים את התנאים, זמינים ויכולים לפקח בפועל, עושים הבדל. ערב שלא מבין מה מצופה ממנו עלול להיפסל.

אפשרות נוספת היא מעצר בפיקוח אלקטרוני, כלומר שהייה בכתובת מוגדרת עם אמצעי מעקב. זו עדיין מסגרת של מעצר, אבל היא מאפשרת לנאשם להיות בבית ולהיפגש עם עורכי דינו בתנאים טובים יותר.

מעצר עד תום ההליכים: מגבלות הזמן

מכיוון שמדובר במעצר של אדם שחזקת החפות עדיין עומדת לו, החוק קובע גבולות זמן:

  • אם חלפו 30 ימים מהגשת כתב האישום והמשפט טרם החל, הנאשם זכאי לשחרור, בכפוף לחריגים שבחוק.
  • אם חלפו 9 חודשים מתחילת המעצר ולא ניתנה הכרעת דין, הנאשם זכאי לשחרור, אלא אם בית המשפט העליון האריך את המעצר. הארכה כזו ניתנת בכל פעם לתקופה של עד 90 ימים, ובתיק מורכב עד 150 ימים.

בפועל, בתיקים חמורים מוגשות לא פעם בקשות הארכה כאלה, ובכל אחת מהן יש הזדמנות לטעון מחדש לחלופה.

ערר ועיון חוזר

על החלטה של בית משפט השלום בעניין מעצר אפשר להגיש ערר לבית המשפט המחוזי. גם המשטרה יכולה לערור על החלטת שחרור. הערר נדון בדרך כלל מהר, ולכן צריך להחליט עליו בזמן קצר אחרי ההחלטה.

ההחלטה הראשונה אינה סוף הדרך. אפשר לבקש עיון חוזר מאותו בית משפט כשהתגלו עובדות חדשות, כשהשתנו הנסיבות או כשחלף זמן ניכר מאז ההחלטה. למשל, עדים מרכזיים כבר העידו, ולכן החשש לשיבוש קטן. אפשר גם להגיש ערר לערכאה גבוהה יותר על ההחלטה, בתוך 30 ימים ממתן ההחלטה.

טעויות נפוצות

  • לדבר בתא המעצר: עצורים אחרים אינם תמיד מי שהם נראים. לעיתים מדובר במדובבים.
  • למסור גרסה בלי היוועצות: לחשוד יש זכות להיפגש עם עורך דין, וכדאי לממש אותה לפני החקירה.
  • לפנות למעורבים בתיק: שיחה עם עד או מתלונן, גם בכוונה טובה, עלולה להתפרש כשיבוש ולהאריך את המעצר.
  • להגיע לדיון בלי חלופה: בלי ערבים מתאימים וכתובת, השופט נשאר עם מעט אפשרויות.
  • להפר תנאי שחרור: גם הפרה קטנה עלולה להחזיר למעצר ולהקשות מאוד על שחרור בהמשך.
  • לוותר על עיון חוזר: כשהנסיבות משתנות, כדאי לבקש מבית המשפט לבחון את ההחלטה מחדש.

מה עושים עכשיו

אם בן משפחה נעצר, פנו לעורך דין מיד, בררו באיזו תחנה הוא מוחזק ומתי הדיון, והתחילו לארגן ערבים וכתובת לחלופה, רחוקה ככל האפשר ממקום האירוע ומהמעורבים. אל תדברו על פרטי החשד בטלפון. אחרי הגשת כתב אישום, ודאו שהסנגור מקבל את חומר החקירה מוקדם ככל האפשר, ואספו מסמכים על מצב רפואי, עבודה ומשפחה. המשרד מלווה עצורים ובני משפחה מהשעות הראשונות, בדיוני הארכת מעצר, בדיוני מעצר עד תום ההליכים, בבקשות לעיון חוזר ובעררים.

לשיחה עם עו"ד משה וייס: טלפון ווואטסאפ: 052-6909498 · weisstm@hotmail.com · דרך מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט), רמת גן · פקס: 03-6127744

נכתב על ידיעו"ד משה וייסוייס את פרטוש – משרד עורכי דין · רמת גן

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

מדינה זרה מבקשת את הסגרתכם? כך נראה ההליך בישראל

בקשת הסגרה מתבררת בבית המשפט המחוזי בירושלים, ועל ההחלטה אפשר לערער לבית המשפט העליון. מה קורה במעצר, אילו טענות נבחנות, ומה המשמעות של אזרחות ותושבות ישראלית.

להמשך קריאה

הטלפון מצלצל בשעת בוקר מוקדמת, או ששוטרים מחכים לכם בנתב"ג. אתם שומעים שמדינה זרה מבקשת להעמיד אתכם לדין, לפעמים על אירועים שקרו לפני שנים. אולי אתם גם מגלים שהוצאה נגדכם הודעה אדומה של האינטרפול, ושכל נסיעה לחו"ל הפכה לסיכון.

הסגרה היא הליך משפטי מורכב, שמשלב דין ישראלי, אמנות בין מדינות ודין זר. היא לא מתנהלת כמו תיק פלילי רגיל, ולכן חשוב להבין את השלבים כבר מהרגע הראשון.

מה אומר החוק

ההסגרה מישראל מוסדרת בחוק ההסגרה, התשי"ד-1954. ככלל, אפשר להסגיר אדם רק למדינה שיש לישראל הסכם הסגרה איתה, ורק בעבירה שהחוק מתיר הסגרה בגינה. המדינה המבקשת מעבירה בקשה בצינורות הרשמיים, והמדינה עותרת לבית המשפט המחוזי בירושלים להכריז על המבוקש בר הסגרה. על ההחלטה אפשר לערער לבית המשפט העליון. גם אחרי הכרזה, ההחלטה הסופית אם להסגיר מתקבלת ברמה הממשלתית.

ההליך נשען על מסמכים שמגיעים מהמדינה המבקשת: כתב אישום או צו מעצר, סיכום הראיות ונוסח העבירות בדין הזר. לעיון מדוקדק בחומר הזה יש חשיבות רבה, כי לא פעם מתגלים בו פערים בין מה שנטען לבין מה שבאמת הוכח, או בין העבירה בדין הזר לבין העבירה המקבילה בישראל.

המעצר

במקרים רבים המבוקש נעצר כבר בתחילת ההליך, לעיתים עוד לפני שהגיעה בקשת ההסגרה המלאה. ההודעה האדומה של האינטרפול היא בקשה בינלאומית לאתר אדם ולעצור אותו זמנית. היא אינה פסק דין, והיא כשלעצמה אינה הכרעה בשאלה אם תוסגרו.

בדיוני המעצר בוחן בית המשפט, בין השאר, את החשש שתימלטו. אפשר להציג קשרים לישראל, משפחה, עבודה, מגורים יציבים וערבים, ולבקש חלופת מעצר. ההליך עלול להימשך זמן רב, ולכן לשאלת המעצר יש משקל מעשי גדול. גם תנאי השחרור, כמו עיכוב יציאה מהארץ, ערבויות ופיקוח, נקבעים בדיונים האלה.

אילו טענות נבחנות

בית המשפט בהליך הסגרה אינו קובע אם אתם אשמים. הוא בודק אם התקיימו התנאים שבחוק ובאמנה. בין השאלות שעולות:

  • פליליות כפולה: האם המעשה מהווה עבירה גם לפי הדין בישראל.
  • ראיות: האם יש ראיות שהיו מספיקות להעמדה לדין בישראל.
  • התיישנות וחנינה: האם העבירה או העונש התיישנו, או שניתנה חסינות.
  • הגנה על זכויות: האם הבקשה מונעת משיקולים פסולים, או שההסגרה תפגע בתקנת הציבור או באינטרס חיוני של ישראל.
  • שיהוי: האם השהות בהגשת הבקשה פוגעת בהגינות ההליך.

אזרחים ותושבי ישראל

החוק מאפשר להסגיר גם אזרח ישראלי. עם זאת, כשהמבוקש הוא אזרח ותושב ישראל, אפשר במקרים מסוימים להתנות את ההסגרה בכך שאם יורשע ויוטל עליו מאסר, הוא יוחזר לישראל כדי לרצות בה את העונש. רכזו מסמכים שמראים את האזרחות, התושבות ומרכז החיים שלכם בישראל.

טעויות נפוצות

  1. לדבר על החשדות: דברים שתאמרו בישראל עלולים להגיע לידי התביעה במדינה המבקשת.
  2. להתעלם מהדין הזר: טענות רבות תלויות בדין של המדינה המבקשת ובאמנה עצמה.
  3. לנסות לצאת מהארץ: זה מחזק את החשש להימלטות ופוגע בסיכוי לחלופת מעצר.
  4. לחכות להחלטה של בית המשפט המחוזי: את התשתית לערעור בונים כבר בערכאה הראשונה.

מה לעשות עכשיו

פנו לעורך דין מיד עם המעצר או עם קבלת המידע על הבקשה. אספו מסמכי זהות, דרכון, הוכחות מגורים ועבודה, ופרטים על בני משפחה בישראל. אם יש לכם עורך דין במדינה המבקשת, חשוב לתאם בינו לבין עורך הדין בישראל, כי צעד בהליך אחד משפיע על השני.

לשיחה עם עו"ד משה וייס: טלפון ווואטסאפ: 052-6909498 · weisstm@hotmail.com · דרך מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט), רמת גן · פקס: 03-6127744

נכתב על ידיעו"ד משה וייסוייס את פרטוש – משרד עורכי דין · רמת גן

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

תחומים נוספים במשפט הפלילי

מדיניות פרטיות

1. כללי

האתר מופעל על ידי וייס את פרטוש – משרד עורכי דין, דרך מנחם בגין 7, רמת גן (להלן: "המשרד"). המשרד מכבד את פרטיות הגולשים באתר ואת פרטיות לקוחותיו. מדיניות זו מסבירה איזה מידע נאסף, למה הוא משמש ואילו זכויות עומדות לכם. השימוש באתר ומסירת פרטים בו מהווים הסכמה למדיניות זו.

2. איזה מידע נאסף באתר

  • פרטים שאתם מוסרים בטופס פנייה: שם, מספר טלפון ונושא הפנייה, וכל מידע נוסף שתבחרו לכתוב. אינכם חייבים למסור את הפרטים, אך בלעדיהם לא נוכל לחזור אליכם.
  • פנייה בוואטסאפ: נשלחת ישירות דרך אפליקציית וואטסאפ, בכפוף לתנאים של וואטסאפ. האתר עצמו אינו שומר את תוכנה.
  • מידע טכני: כמו כתובת IP, סוג הדפדפן ושעת הגלישה. מידע זה נאסף באופן אוטומטי על ידי שירותי האחסון, לצורך הפעלת האתר ואבטחתו.

3. מידע שנמסר במסגרת טיפול משפטי

אם תהפכו ללקוחות המשרד, נבקש מכם מידע ומסמכים הנחוצים לטיפול בעניינכם, ולעיתים גם מידע על צדדים שלישיים הקשורים לעניין, כמו בני משפחה או מיופי כוח. מידע זה שמור בחיסיון עורך דין–לקוח, ומשמש אך ורק לטיפול בעניינכם.

4. למה משמש המידע

המידע משמש לחזרה אליכם בעקבות הפנייה, לתיאום שיחת ייעוץ ולמתן השירות המשפטי שתבקשו. המשרד לא ישלח לכם דיוור שיווקי בלי הסכמה נפרדת, ולא ימכור את פרטיכם לאף גורם.

5. העברת מידע ועיבודו

המידע לא יועבר לאחרים, למעט במקרים אלה:

  • ספקי שירות שמסייעים בהפעלת האתר, כמו שירות האחסון והטפסים Netlify ושירות הדואר האלקטרוני. השרתים שלהם עשויים להימצא מחוץ לישראל.
  • כאשר הדבר נדרש על פי דין או לפי צו של רשות מוסמכת.

המשרד עשוי להיעזר בכלים טכנולוגיים, לרבות כלי בינה מלאכותית, לעיבוד פנימי של מידע, בכפוף לחובת הסודיות ולאמצעי אבטחה מתאימים.

6. עוגיות ושירותים חיצוניים

האתר משתמש בתג של Google Ads כדי למדוד פניות שמגיעות מהאתר, כמו שליחת טופס, לחיצה לחיוג או פנייה בוואטסאפ, ולשפר את הפרסום של המשרד בגוגל. עוגיות מדידה ופרסום נשמרות בדפדפן רק אם אישרתם זאת בהודעת העוגיות שמוצגת בכניסה לאתר. אם בחרתם "רק הכרחיות", גוגל מקבלת אותות מדידה בסיסיים ללא עוגיות וללא זיהוי אישי, בהתאם למנגנון ההסכמה של גוגל (Consent Mode).

המשרד אינו משתמש בעוגיות כדי לפנות אליכם בפרסום המבוסס על נושא הפנייה, ואינו מעביר לגוגל את תוכן הטפסים. את הבחירה אפשר לשנות בכל עת דרך הקישור "הגדרות עוגיות" בתחתית האתר, או במחיקת העוגיות מהדפדפן.

הגופנים באתר נטענים משירות Google Fonts, ולכן כתובת ה־IP של הדפדפן נחשפת לגוגל בעת טעינת הדף. העדפות כלי הנגישות ובחירת העוגיות נשמרות בדפדפן שלכם בלבד.

האתר כולל קישורים לשירותים חיצוניים, כמו וואטסאפ. השימוש בהם כפוף למדיניות הפרטיות של אותם שירותים.

7. אבטחת מידע ותקופת שמירה

המשרד נוקט אמצעים סבירים להגנה על המידע, אך אין באפשרותו להבטיח הגנה מוחלטת מפני חדירה לא מורשית. פרטי פנייה נשמרים רק כל עוד הם נחוצים לטיפול בה. מידע של לקוחות נשמר למשך התקופה שנקבעה בדין לשמירת תיקי לקוחות, ולאחר מכן נמחק.

8. שינוי במבנה המשרד

אם פעילות המשרד תועבר לגורם אחר, למשל במיזוג או בסגירת המשרד, המידע יועבר אליו בכפוף לחובת הסודיות ולמדיניות זו.

9. פנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין ולקוח

מסירת פרטים בטופס או פנייה בוואטסאפ אינן יוצרות יחסי עורך דין ולקוח. יחסים כאלה נוצרים רק לאחר הסכמה מפורשת ביניכם לבין המשרד. מומלץ לא למסור בטופס מידע רגיש או מפורט על עניינכם, ולשמור אותו לשיחה עם עורך הדין.

10. הזכויות שלכם

בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, אתם רשאים לבקש לעיין במידע שנשמר עליכם, לבקש לתקן אותו אם אינו נכון, ולבקש את מחיקתו אם אין עוד צורך בשמירתו.

11. יצירת קשר

לכל שאלה או בקשה בנוגע לפרטיות: וייס את פרטוש – משרד עורכי דין, טלפון 050-6006101, דוא"ל adv.p.michael@gmail.com, דרך מנחם בגין 7, רמת גן.

12. עדכונים

המשרד רשאי לעדכן את המדיניות מעת לעת. הנוסח המחייב הוא זה שמופיע באתר.

עדכון אחרון: אוקטובר 2026.

הצהרת נגישות

אנו פועלים להנגיש את האתר לכלל הגולשים, ובהם אנשים עם מוגבלות, ברוח תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקן הישראלי ת"י 5568 (רמה AA). בצד המסך יש כפתור נגישות כחול, המאפשר להגדיל ולהקטין טקסט, להציג בגווני אפור, לשנות ניגודיות, להדגיש קישורים ולעבור לגופן קריא. האתר מותאם לניווט במקלדת ולתצוגה בטלפון.

נתקלתם בקושי באתר? נשמח לשמוע ולתקן: וייס את פרטוש – משרד עורכי דין, טלפון 050-6006101, דוא"ל adv.p.michael@gmail.com.

עדכון אחרון: אוקטובר 2026.

אנחנו משתמשים בעוגיות של Google כדי למדוד פניות לאתר. אפשר לבחור, ולשנות בכל עת. פרטיות