בס״ד

בס״ד

בית הדין למשמעת של משטרת ישראל

בית הדין למשמעת של משטרת ישראל דן בשוטרים שמיוחסות להם עבירות משמעת, ובמקרים מסוימים גם עד 180 יום לאחר השחרור מהשירות. בית הדין מוסמך להטיל אמצעים כמו נזיפה, קנס, ריתוק, מחבוש או הורדה בדרגה.

בקצרה

איך מתנהל הליך משמעתי נגד שוטר?

שוטר שמואשם בעבירת משמעת עומד לדין בפני בית הדין למשמעת של משטרת ישראל. ההליך יכול להשפיע על הקידום ועל המשך השירות, ולעיתים הוא מתנהל במקביל לחקירה פלילית, למשל של מח"ש.

מתי זה רלוונטי?

  • קיבלתם הזמנה לבירור או לדין משמעתי
  • הוגשה נגדכם תובענה לבית הדין למשמעת
  • תיק שנחקר במחלקה לחקירות שוטרים הועבר לטיפול משמעתי
  • הושעיתם מהשירות או הועברתם מתפקידכם
  • אתם מבקשים לערער על פסק דין משמעתי

מה כדאי לעשות עכשיו?

  1. אל תמסרו גרסה בכתב או בעל פה לפני ייעוץ משפטי
  2. שמרו דוחות פעולה, יומנים ותיעוד מהאירוע
  3. שימו לב למועדים להגשת תגובה או ערעור
עו"ד משה וייס, עורך דין לבתי דין משמעתיים

איך המשרד יכול לעזור?

עו"ד משה וייס · בתי דין משמעתיים

ליווי בחקירה במחלקה לחקירות שוטרים ובבירור המשמעתי, ייצוג בבית הדין למשמעת, וערעור על פסק הדין. בתחום זה מטפל במשרד עו"ד משה וייס. אפשר לעיין גם בפסיקה ובתקדימים מתיקי המשרד.

מאמרים בנושא

זומנתם לחקירה? מה חשוב לדעת לפני שנכנסים לחדר החקירות

עד או חשוד, זכות השתיקה והזכות להיוועץ בעורך דין, חיפוש בטלפון ובמחשב, ומה עושים בפגישת הייעוץ לפני החקירה.

להמשך קריאה

זימון טלפוני לחקירה "רק כדי לשאול כמה שאלות", מכתב מיחידה חוקרת, או שוטרים שמבקשים שתתלוו אליהם לתחנה. הרבה אנשים מגיעים לחקירה בלי להבין אם הם עדים או חשודים, ובלי לדעת מה הזכויות שלהם. השעה הזו, בחדר החקירות, עלולה לקבוע את כיוון התיק כולו.

ייעוץ עם עורך דין לפני החקירה אינו סימן לאשמה. זו זכות שהחוק מעניק לכל חשוד, והיא קיימת בדיוק כדי שתגיעו לחקירה מוכנים.

עד או חשוד: למה זה חשוב

עד נחקר כדי למסור מידע על אירוע. חשוד נחקר כי יש נגדו חשד לביצוע עבירה. חקירה של חשוד נפתחת באזהרה: החוקר מודיע על החשד, ומסביר שכל מה שתאמרו עלול לשמש ראיה נגדכם. כדאי לברר מראש באיזה מעמד אתם מוזמנים. מעמד יכול גם להשתנות במהלך החקירה עצמה, ומי שהגיע כעד עלול לסיים אותה כחשוד.

הזכויות העיקריות שלכם

  • הזכות להיוועץ בעורך דין: חשוד רשאי להיפגש ולהתייעץ עם עורך דין, ועל החוקרים ליידע אותו על כך. עצור רשאי לבקש להיפגש עם עורך דין, ובנסיבות מסוימות בלבד אפשר לדחות את הפגישה לזמן מוגבל.
  • זכות השתיקה: חשוד אינו חייב להפליל את עצמו. עם זאת, שתיקה עלולה במקרים מסוימים לחזק ראיות אחרות, ולכן ההחלטה אם לשתוק, ובאילו נושאים, צריכה להתקבל בייעוץ.
  • הזכות לדעת על מה נחקרים: בתחילת החקירה החוקר אמור להבהיר מה החשד.
  • חתימה על ההודעה: בסוף החקירה מבקשים מכם לחתום על ההודעה. קראו אותה בעיון, ובקשו לתקן כל דבר שלא נאמר כך.

מה עושים בפגישת הייעוץ

בפגישה לפני החקירה עורך הדין מנסה להבין מה כנראה החשד, על מה המשטרה עשויה להישען, ומה הסיכונים. על בסיס זה מחליטים יחד על קו: מה לומר, על מה לשתוק, ואילו מסמכים כדאי להביא או דווקא לא להביא. כמו כן מתכוננים לשאלות צפויות ולשיטות חקירה מוכרות, כמו עימות עם עדות של אחר, הצגת ראיה "מפתיעה", או שאלות חוזרות בניסוחים שונים.

טלפונים, מחשבים וסיסמאות

בחקירות רבות המשטרה מבקשת לחפש בטלפון או במחשב, או מבקשת את הסיסמה. חיפוש כזה מצריך בדרך כלל צו של בית משפט או הסכמה מדעת. לפני שאתם מסכימים, חשוב להבין מה המשמעות ומה ההיקף. אל תמחקו הודעות או קבצים לפני החקירה. מחיקה כזו עלולה להתפרש כשיבוש, והמשטרה לא פעם מצליחה לשחזר את המידע.

טעויות נפוצות

  1. "אין לי מה להסתיר": גם מי שלא עשה דבר עלול לומר משפט לא מדויק, שיתפרש בהמשך בצורה אחרת.
  2. לדבר עם מעורבים לפני החקירה: תיאום גרסאות, גם בתום לב, עלול להתפרש כשיבוש.
  3. להסכים לבדיקת פוליגרף בלי ייעוץ: הבדיקה וולונטרית, ויש לשקול את משמעותה מראש.
  4. "שיחה לא רשמית" עם חוקר: כל מה שנאמר, גם במסדרון, עלול להירשם בזיכרון דברים.

מה עושים עכשיו

אם קיבלתם זימון, רשמו את שם היחידה, את שם החוקר ואת המועד, ופנו לעורך דין לפני החקירה. אם צריך, אפשר לבקש לתאם מועד אחר כדי להספיק להתייעץ. אל תדברו על החשד בטלפון או ברשתות. המשרד מלווה נחקרים לפני החקירה ובמהלך ההליך, ובמידת הצורך גם בשלבים שאחריה: מעצר, שימוע ובית משפט.

לשיחה עם עו"ד משה וייס: טלפון ווואטסאפ: 052-6909498 · weisstm@hotmail.com · דרך מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט), רמת גן · פקס: 03-6127744

נכתב על ידיעו"ד משה וייסוייס את פרטוש – משרד עורכי דין · רמת גן

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

שוטרים מול בית הדין למשמעת: מה חשוב לדעת לפני הבירור הראשון

תיק משמעתי נגד שוטר יכול להתחיל בבירור פנימי או לעבור מהמחלקה לחקירות שוטרים. כדאי להבין את השלבים, את העונשים ואת הזכויות לפני שמוסרים גרסה.

להמשך קריאה

שוטרים מכירים את הצד השני של החקירה. אבל כשהזימון מגיע אליכם, למחלקה לחקירות שוטרים או לבירור משמעתי, הכל נראה אחרת. אירוע ממשמרת, תלונה של אזרח, או דו"ח פעולה שמישהו קרא אחרת, הופכים לתיק שעלול להשפיע על הקריירה.

רבים מניחים שאם התיק "רק משמעתי", אין סיבה להיערך. זו טעות. לבית הדין למשמעת יש סמכויות ממשיות, ולהחלטות שלו יש השלכה על הדרגה, על התפקיד ולפעמים על המשך השירות.

מה החוק קובע

הדין המשמעתי של שוטרים מוסדר בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו-2006, ובתקנות שהותקנו לפיו. עבירות משמעת כוללות, בין היתר, הפרת פקודות והוראות, התנהגות שאינה הולמת שוטר, שימוש לא ראוי בכוח ופגיעה במשמעת. הסמכות של בית הדין חלה על שוטרים בשירות, ובמקרים מסוימים גם לתקופה מוגבלת אחרי השחרור מהשירות.

שני מסלולים: בירור ובית דין

עבירות קלות יחסית נדונות בדרך כלל בבירור משמעתי בפני קצין ממונה. תיקים חמורים יותר מגיעים לבית הדין למשמעת של המשטרה, שבו מוגשת תובענה ומתנהל הליך עם ראיות ועדים. על פסק הדין אפשר לערער לבית הדין לערעורים.

בית הדין מוסמך להטיל מגוון אמצעים, ובהם נזיפה, קנס, ריתוק, מחבוש והורדה בדרגה. מעבר לעונש עצמו, הרשעה משמעתית נרשמת בתיק האישי ועלולה להשפיע על קידום ועל שיבוץ.

הקשר למחלקה לחקירות שוטרים

כשאירוע מגיע לחקירה במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), יש לה כמה אפשרויות: להגיש כתב אישום פלילי, לסגור את התיק, או להעביר אותו לטיפול משמעתי במשטרה. כלומר, תיק שנסגר בפלילים לא תמיד נגמר. הוא עשוי להמשיך כתובענה משמעתית, על בסיס אותו חומר.

המצב ההפוך אפשרי גם הוא. כשמתנהל הליך פלילי, ההליך המשמעתי עשוי להמתין לתוצאה שלו, ולפעמים הוא נפתח רק אחרי שהתיק הפלילי הסתיים. בכל אחד מהמקרים, ההחלטות על ההגנה צריכות להתקבל מתוך ראייה של שני ההליכים יחד.

לכן הגרסה שאתם מוסרים במח"ש חשובה פעמיים. היא תשמש בחקירה הפלילית, ויכולה לשמש גם בהליך המשמעתי.

הזכויות שלכם

  • הזכות לדעת מה מיוחס לכם לפני שאתם נדרשים להגיב
  • הזכות להיוועץ בעורך דין לפני חקירה במח"ש
  • הזכות לייצוג בבית הדין למשמעת
  • הזכות לעיין בחומר שעליו מבוססת התובענה ולהביא ראיות ועדים מטעמכם
  • הזכות לערער על פסק הדין

טעויות נפוצות

  • כתיבת "השלמה" לדו"ח פעולה אחרי שהתלונה כבר הוגשה. זה עלול להיראות כניסיון לתקן בדיעבד
  • שיחות עם עמיתים שהיו באירוע על "מה בדיוק קרה". זה עלול להתפרש כתיאום גרסאות
  • הודאה בבירור כדי לסיים מהר, בלי לבדוק את ההשלכות על התיק האישי ועל הליך פלילי אפשרי
  • הנחה שהעניין יסתדר בתוך היחידה

מה לעשות עכשיו

  1. אל תמסרו גרסה, בכתב או בעל פה, לפני ייעוץ משפטי.
  2. שמרו העתקים של דוחות פעולה, יומנים, הודעות קשר ותיעוד מצלמות גוף, ככל שיש לכם גישה כדין.
  3. רשמו לעצמכם את השתלשלות האירוע כל עוד הוא טרי, לשימוש פנימי בלבד.
  4. שימו לב למועדים שנקבעו בזימון ולמועד להגשת ערעור.

גם כשאתם בטוחים שפעלתם כשורה, כדאי להתכונן כאילו הדיון יתקיים מחר. איתור עדים, בקשה לשמירת תיעוד וידאו לפני שיימחק, ובדיקה של הפקודות שהיו בתוקף באותו יום, הם צעדים שקל לעשות בהתחלה וקשה מאוד להשלים בהמשך.

המשרד מלווה שוטרים בחקירה במח"ש ובבירור המשמעתי, מייצג בבית הדין למשמעת ובערעור על פסק הדין.

לשיחה עם עו"ד משה וייס: טלפון ווואטסאפ: 052-6909498 · weisstm@hotmail.com · דרך מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט), רמת גן · פקס: 03-6127744

נכתב על ידיעו"ד משה וייסוייס את פרטוש – משרד עורכי דין · רמת גן

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

בתי דין משמעתיים נוספים

מדיניות פרטיות

1. כללי

האתר מופעל על ידי וייס את פרטוש – משרד עורכי דין, דרך מנחם בגין 7, רמת גן (להלן: "המשרד"). המשרד מכבד את פרטיות הגולשים באתר ואת פרטיות לקוחותיו. מדיניות זו מסבירה איזה מידע נאסף, למה הוא משמש ואילו זכויות עומדות לכם. השימוש באתר ומסירת פרטים בו מהווים הסכמה למדיניות זו.

2. איזה מידע נאסף באתר

  • פרטים שאתם מוסרים בטופס פנייה: שם, מספר טלפון ונושא הפנייה, וכל מידע נוסף שתבחרו לכתוב. אינכם חייבים למסור את הפרטים, אך בלעדיהם לא נוכל לחזור אליכם.
  • פנייה בוואטסאפ: נשלחת ישירות דרך אפליקציית וואטסאפ, בכפוף לתנאים של וואטסאפ. האתר עצמו אינו שומר את תוכנה.
  • מידע טכני: כמו כתובת IP, סוג הדפדפן ושעת הגלישה. מידע זה נאסף באופן אוטומטי על ידי שירותי האחסון, לצורך הפעלת האתר ואבטחתו.

3. מידע שנמסר במסגרת טיפול משפטי

אם תהפכו ללקוחות המשרד, נבקש מכם מידע ומסמכים הנחוצים לטיפול בעניינכם, ולעיתים גם מידע על צדדים שלישיים הקשורים לעניין, כמו בני משפחה או מיופי כוח. מידע זה שמור בחיסיון עורך דין–לקוח, ומשמש אך ורק לטיפול בעניינכם.

4. למה משמש המידע

המידע משמש לחזרה אליכם בעקבות הפנייה, לתיאום שיחת ייעוץ ולמתן השירות המשפטי שתבקשו. המשרד לא ישלח לכם דיוור שיווקי בלי הסכמה נפרדת, ולא ימכור את פרטיכם לאף גורם.

5. העברת מידע ועיבודו

המידע לא יועבר לאחרים, למעט במקרים אלה:

  • ספקי שירות שמסייעים בהפעלת האתר, כמו שירות האחסון והטפסים Netlify ושירות הדואר האלקטרוני. השרתים שלהם עשויים להימצא מחוץ לישראל.
  • כאשר הדבר נדרש על פי דין או לפי צו של רשות מוסמכת.

המשרד עשוי להיעזר בכלים טכנולוגיים, לרבות כלי בינה מלאכותית, לעיבוד פנימי של מידע, בכפוף לחובת הסודיות ולאמצעי אבטחה מתאימים.

6. עוגיות ושירותים חיצוניים

האתר משתמש בתג של Google Ads כדי למדוד פניות שמגיעות מהאתר, כמו שליחת טופס, לחיצה לחיוג או פנייה בוואטסאפ, ולשפר את הפרסום של המשרד בגוגל. עוגיות מדידה ופרסום נשמרות בדפדפן רק אם אישרתם זאת בהודעת העוגיות שמוצגת בכניסה לאתר. אם בחרתם "רק הכרחיות", גוגל מקבלת אותות מדידה בסיסיים ללא עוגיות וללא זיהוי אישי, בהתאם למנגנון ההסכמה של גוגל (Consent Mode).

המשרד אינו משתמש בעוגיות כדי לפנות אליכם בפרסום המבוסס על נושא הפנייה, ואינו מעביר לגוגל את תוכן הטפסים. את הבחירה אפשר לשנות בכל עת דרך הקישור "הגדרות עוגיות" בתחתית האתר, או במחיקת העוגיות מהדפדפן.

הגופנים באתר נטענים משירות Google Fonts, ולכן כתובת ה־IP של הדפדפן נחשפת לגוגל בעת טעינת הדף. העדפות כלי הנגישות ובחירת העוגיות נשמרות בדפדפן שלכם בלבד.

האתר כולל קישורים לשירותים חיצוניים, כמו וואטסאפ. השימוש בהם כפוף למדיניות הפרטיות של אותם שירותים.

7. אבטחת מידע ותקופת שמירה

המשרד נוקט אמצעים סבירים להגנה על המידע, אך אין באפשרותו להבטיח הגנה מוחלטת מפני חדירה לא מורשית. פרטי פנייה נשמרים רק כל עוד הם נחוצים לטיפול בה. מידע של לקוחות נשמר למשך התקופה שנקבעה בדין לשמירת תיקי לקוחות, ולאחר מכן נמחק.

8. שינוי במבנה המשרד

אם פעילות המשרד תועבר לגורם אחר, למשל במיזוג או בסגירת המשרד, המידע יועבר אליו בכפוף לחובת הסודיות ולמדיניות זו.

9. פנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין ולקוח

מסירת פרטים בטופס או פנייה בוואטסאפ אינן יוצרות יחסי עורך דין ולקוח. יחסים כאלה נוצרים רק לאחר הסכמה מפורשת ביניכם לבין המשרד. מומלץ לא למסור בטופס מידע רגיש או מפורט על עניינכם, ולשמור אותו לשיחה עם עורך הדין.

10. הזכויות שלכם

בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, אתם רשאים לבקש לעיין במידע שנשמר עליכם, לבקש לתקן אותו אם אינו נכון, ולבקש את מחיקתו אם אין עוד צורך בשמירתו.

11. יצירת קשר

לכל שאלה או בקשה בנוגע לפרטיות: וייס את פרטוש – משרד עורכי דין, טלפון 050-6006101, דוא"ל adv.p.michael@gmail.com, דרך מנחם בגין 7, רמת גן.

12. עדכונים

המשרד רשאי לעדכן את המדיניות מעת לעת. הנוסח המחייב הוא זה שמופיע באתר.

עדכון אחרון: אוקטובר 2026.

הצהרת נגישות

אנו פועלים להנגיש את האתר לכלל הגולשים, ובהם אנשים עם מוגבלות, ברוח תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקן הישראלי ת"י 5568 (רמה AA). בצד המסך יש כפתור נגישות כחול, המאפשר להגדיל ולהקטין טקסט, להציג בגווני אפור, לשנות ניגודיות, להדגיש קישורים ולעבור לגופן קריא. האתר מותאם לניווט במקלדת ולתצוגה בטלפון.

נתקלתם בקושי באתר? נשמח לשמוע ולתקן: וייס את פרטוש – משרד עורכי דין, טלפון 050-6006101, דוא"ל adv.p.michael@gmail.com.

עדכון אחרון: אוקטובר 2026.

אנחנו משתמשים בעוגיות של Google כדי למדוד פניות לאתר. אפשר לבחור, ולשנות בכל עת. פרטיות