קיבלתם מכתב יידוע? כך עובד שימוע לפני הגשת כתב אישום
מה המשמעות של מכתב יידוע, מה המועדים להגשת בקשה, מה אפשר להשיג בשימוע, ואיך מתכוננים אליו בלי לפגוע בהגנה בהמשך.
להמשך קריאה
מעטפה מהפרקליטות או מהתביעה המשטרתית, ובה "מכתב יידוע". המכתב מודיע שהחקירה נגדכם הסתיימה, שהתיק הועבר להחלטה, ושנשקלת הגשת כתב אישום. רבים מתייחסים אליו כאל עוד מכתב בירוקרטי. זו טעות: מדובר באחת ההזדמנויות החשובות בתיק כולו.
המכתב הזה פותח את הזכות לשימוע: אפשרות לפנות לתובע לפני שהוא מחליט, ולשכנע אותו שלא להגיש כתב אישום, או להגיש כתב אישום מצומצם יותר. בשלב הזה עוד אין כתב אישום, אין משפט, ואין פרסום של ההליך בבית המשפט.
מה החוק קובע
לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, כשתיק בעבירה מסוג פשע מועבר לתביעה, יש לשלוח לחשוד הודעה על כך. בתוך 30 ימים מקבלת ההודעה החשוד רשאי לפנות בכתב ולבקש שלא יוגש נגדו כתב אישום, ואפשר לבקש מהתובע להאריך את המועד. ברוב המקרים לא יוגש כתב אישום לפני שהבקשה נבחנה.
הזכות קיימת גם כשהחשוד לא קיבל מכתב, אם ידוע שהתיק הועבר לתביעה. במקרים מסוימים, למשל כשהחשוד עצור, התנאים שונים, ולכן חשוב לבדוק מה חל בתיק הספציפי.
למה שימוע יכול לשנות את התמונה
החלטת התביעה נשענת על חומר החקירה כפי שהמשטרה אספה אותו. לא פעם חסרים בו פרטים, או שהוא נקרא בצורה אחת בלבד. בשימוע אפשר:
- להצביע על חולשות ראייתיות, סתירות בין עדויות או פגמים בחקירה
- להציג עובדות, מסמכים או עדים שהמשטרה לא בדקה
- לטעון שהמעשה אינו עבירה, או שמדובר בעבירה קלה יותר מזו שמיוחסת
- להציג נסיבות אישיות שמצדיקות סגירת התיק, הסדר מותנה או כתב אישום מצומצם
התוצאות האפשריות מגוונות: סגירת התיק, תיקון הסעיפים לעבירה חמורה פחות, הסדר מותנה במקום כתב אישום, או החלטה להגיש כתב אישום כפי שתוכנן. גם במקרה האחרון, העבודה על השימוע לא הולכת לאיבוד, כי היא מכינה את ההגנה למשפט.
איך מתכוננים
- עיון בחומר: בדרך כלל מבקשים מהתביעה לעיין בחומר החקירה לפני השימוע, כדי לדעת על מה בדיוק נשענת ההחלטה.
- בניית טיעון: מנתחים את הראיות ואת הדין, ומחליטים מה להדגיש ומה לא לחשוף בשלב הזה.
- מסמכים תומכים: אוספים חוות דעת, מסמכים, אישורים ומכתבים שתומכים בטענות.
- הגשה בכתב: מגישים בקשה מנומקת, ולפעמים מתקיימת גם פגישה עם התובע.
מה חשוב לשקול
שימוע אינו "חינם" מבחינת ההגנה. כל מה שנכתב בו עלול לשמש בהמשך, ולכן ההחלטה מה לטעון, ובאיזה פירוט, היא החלטה אסטרטגית. לפעמים נכון להציג גרסה מלאה, ולפעמים נכון להתמקד בטענות משפטיות ובחולשות הראיות בלבד. החלטה כזו צריכה להתקבל אחרי עיון בחומר, ולא בלחץ הזמן.
טעויות נפוצות
- להתעלם מהמכתב או לפספס את המועד
- לכתוב לבד מכתב רגשי לתובע, שעלול לכלול הודאות או סתירות
- להגיש בקשה בלי לעיין קודם בחומר החקירה
- לפנות לעדים או למתלוננים כדי "לסגור את העניין", מה שעלול להתפרש כשיבוש
מה עושים עכשיו
שמרו את המכתב ואת המעטפה, ורשמו מתי קיבלתם אותם, כי המועדים נספרים מיום הקבלה. פנו לעורך דין בהקדם, כדי שיהיה זמן לבקש את חומר החקירה, ואם צריך, גם הארכה. המשרד מלווה חשודים בשלב השימוע: בקשת החומר, ניתוח הראיות, ניסוח הבקשה וייצוג בפגישה עם התובע.
לשיחה עם עו"ד משה וייס: טלפון ווואטסאפ: 052-6909498 · weisstm@hotmail.com · דרך מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט), רמת גן · פקס: 03-6127744
האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

















