בס״ד

בס״ד

עתירות לבג"ץ

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דן בעתירות נגד רשויות המדינה, כמו המשטרה, הפרקליטות, שירות בתי הסוהר והצבא. בהליך הפלילי עולות עתירות כאלה, למשל, נגד החלטה להגיש כתב אישום או שלא לסגור תיק, או נגד החלטות בעניין אסירים.

בקצרה

מתי אפשר לעתור לבג"ץ בעניין פלילי?

כשרשות כמו המשטרה, הפרקליטות או שב"ס מקבלת החלטה שנראית לא סבירה או לא חוקית, ואין נגדה דרך ערעור אחרת. למשל החלטה לסגור תיק או לא לסגור אותו, או החלטה על תנאי מאסר.

מתי זה רלוונטי?

  • אתם מבקשים לתקוף החלטה של הפרקליטות או של המשטרה
  • יש לכם טענה לאכיפה בררנית או לפגם מינהלי חמור
  • אתם אסירים ונפגעתם מהחלטה של שירות בתי הסוהר או של ועדת שחרורים
  • מיציתם את ההליכים האחרים ואין לכם סעד אחר

מה כדאי לעשות עכשיו?

  1. פנו לרשות בכתב והמתינו לתשובה, כי מיצוי הליכים הוא תנאי לעתירה
  2. שמרו את כל ההתכתבויות וההחלטות
  3. פעלו מהר, כי שיהוי עלול להביא לדחיית העתירה
עו"ד משה וייס, עורך דין למשפט פלילי

איך המשרד יכול לעזור?

עו"ד משה וייס · משפט פלילי

בחינת הסיכויים, פנייה מקדימה לרשות, ניסוח העתירה וייצוג בדיון בבית המשפט העליון. בתחום זה מטפל במשרד עו"ד משה וייס. אפשר לעיין גם בפסיקה ובתקדימים מתיקי המשרד.

מאמרים בנושא

קיבלתם מכתב יידוע? כך עובד שימוע לפני הגשת כתב אישום

מה המשמעות של מכתב יידוע, מה המועדים להגשת בקשה, מה אפשר להשיג בשימוע, ואיך מתכוננים אליו בלי לפגוע בהגנה בהמשך.

להמשך קריאה

מעטפה מהפרקליטות או מהתביעה המשטרתית, ובה "מכתב יידוע". המכתב מודיע שהחקירה נגדכם הסתיימה, שהתיק הועבר להחלטה, ושנשקלת הגשת כתב אישום. רבים מתייחסים אליו כאל עוד מכתב בירוקרטי. זו טעות: מדובר באחת ההזדמנויות החשובות בתיק כולו.

המכתב הזה פותח את הזכות לשימוע: אפשרות לפנות לתובע לפני שהוא מחליט, ולשכנע אותו שלא להגיש כתב אישום, או להגיש כתב אישום מצומצם יותר. בשלב הזה עוד אין כתב אישום, אין משפט, ואין פרסום של ההליך בבית המשפט.

מה החוק קובע

לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, כשתיק בעבירה מסוג פשע מועבר לתביעה, יש לשלוח לחשוד הודעה על כך. בתוך 30 ימים מקבלת ההודעה החשוד רשאי לפנות בכתב ולבקש שלא יוגש נגדו כתב אישום, ואפשר לבקש מהתובע להאריך את המועד. ברוב המקרים לא יוגש כתב אישום לפני שהבקשה נבחנה.

הזכות קיימת גם כשהחשוד לא קיבל מכתב, אם ידוע שהתיק הועבר לתביעה. במקרים מסוימים, למשל כשהחשוד עצור, התנאים שונים, ולכן חשוב לבדוק מה חל בתיק הספציפי.

למה שימוע יכול לשנות את התמונה

החלטת התביעה נשענת על חומר החקירה כפי שהמשטרה אספה אותו. לא פעם חסרים בו פרטים, או שהוא נקרא בצורה אחת בלבד. בשימוע אפשר:

  • להצביע על חולשות ראייתיות, סתירות בין עדויות או פגמים בחקירה
  • להציג עובדות, מסמכים או עדים שהמשטרה לא בדקה
  • לטעון שהמעשה אינו עבירה, או שמדובר בעבירה קלה יותר מזו שמיוחסת
  • להציג נסיבות אישיות שמצדיקות סגירת התיק, הסדר מותנה או כתב אישום מצומצם

התוצאות האפשריות מגוונות: סגירת התיק, תיקון הסעיפים לעבירה חמורה פחות, הסדר מותנה במקום כתב אישום, או החלטה להגיש כתב אישום כפי שתוכנן. גם במקרה האחרון, העבודה על השימוע לא הולכת לאיבוד, כי היא מכינה את ההגנה למשפט.

איך מתכוננים

  1. עיון בחומר: בדרך כלל מבקשים מהתביעה לעיין בחומר החקירה לפני השימוע, כדי לדעת על מה בדיוק נשענת ההחלטה.
  2. בניית טיעון: מנתחים את הראיות ואת הדין, ומחליטים מה להדגיש ומה לא לחשוף בשלב הזה.
  3. מסמכים תומכים: אוספים חוות דעת, מסמכים, אישורים ומכתבים שתומכים בטענות.
  4. הגשה בכתב: מגישים בקשה מנומקת, ולפעמים מתקיימת גם פגישה עם התובע.

מה חשוב לשקול

שימוע אינו "חינם" מבחינת ההגנה. כל מה שנכתב בו עלול לשמש בהמשך, ולכן ההחלטה מה לטעון, ובאיזה פירוט, היא החלטה אסטרטגית. לפעמים נכון להציג גרסה מלאה, ולפעמים נכון להתמקד בטענות משפטיות ובחולשות הראיות בלבד. החלטה כזו צריכה להתקבל אחרי עיון בחומר, ולא בלחץ הזמן.

טעויות נפוצות

  • להתעלם מהמכתב או לפספס את המועד
  • לכתוב לבד מכתב רגשי לתובע, שעלול לכלול הודאות או סתירות
  • להגיש בקשה בלי לעיין קודם בחומר החקירה
  • לפנות לעדים או למתלוננים כדי "לסגור את העניין", מה שעלול להתפרש כשיבוש

מה עושים עכשיו

שמרו את המכתב ואת המעטפה, ורשמו מתי קיבלתם אותם, כי המועדים נספרים מיום הקבלה. פנו לעורך דין בהקדם, כדי שיהיה זמן לבקש את חומר החקירה, ואם צריך, גם הארכה. המשרד מלווה חשודים בשלב השימוע: בקשת החומר, ניתוח הראיות, ניסוח הבקשה וייצוג בפגישה עם התובע.

לשיחה עם עו"ד משה וייס: טלפון ווואטסאפ: 052-6909498 · weisstm@hotmail.com · דרך מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט), רמת גן · פקס: 03-6127744

נכתב על ידיעו"ד משה וייסוייס את פרטוש – משרד עורכי דין · רמת גן

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

עתירת אסיר: איך תוקפים החלטה של שירות בתי הסוהר

חופשות, הפרדה, ביקורים וטיפול רפואי. מה אפשר לתקוף בעתירת אסיר, למה פונים קודם לשירות בתי הסוהר, איך מגישים, ומה עושים אחרי ההחלטה.

להמשך קריאה

בן משפחה שלכם בכלא, ובקשת החופשה שלו נדחתה שוב. או שהוא הועבר להפרדה בלי הסבר ברור, הביקורים הוגבלו, או שהוא מתלונן שאינו מקבל טיפול רפואי מתאים. מבחוץ קשה לדעת מה אפשר לעשות, ומבפנים קשה עוד יותר.

אסיר אינו מאבד את זכויותיו בשערי הכלא. החלטות של שירות בתי הסוהר כפופות לביקורת שיפוטית, ויש מסלול מסודר לתקוף אותן: עתירת אסיר.

מה אומר החוק

סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר מאפשר לאסיר או לעציר להגיש עתירה בכל עניין הנוגע לתנאי מאסרו או מעצרו. העתירה מוגשת לבית המשפט המחוזי, ונדונה לפני שופט אחד. במקרים רבים הדיון מתקיים בתוך בית הסוהר.

הנושאים הנפוצים בעתירות אסירים:

  • חופשות: סירוב לחופשה או לסיווג שמאפשר חופשות
  • הפרדה: החזקה בהפרדה או בבידוד, והארכה שלה
  • ביקורים וקשר: הגבלת ביקורים, ביקורי התייחדות ושיחות טלפון
  • טיפול רפואי: טיפול שאינו מספק, עיכוב בבדיקות או בהפניה לבית חולים
  • שיבוץ: העברה לבית סוהר אחר, שיבוץ באגף, תעסוקה או השתלבות בתוכנית טיפולית

החלטות בעניין שחרור מוקדם אינן נתקפות בעתירת אסיר רגילה. יש להן מסלול נפרד של עתירה נגד ועדת השחרורים.

קודם פונים לשירות בתי הסוהר

לפני העתירה יש למצות הליכים. כלומר, לפנות לגורם שקיבל את ההחלטה, להציג בקשה מנומקת, ולתת זמן סביר לתשובה. עתירה שמוגשת בלי פנייה כזו עלולה להידחות. הפנייה המוקדמת היא גם הזדמנות אמיתית: לעיתים הבעיה נפתרת בשלב הזה, בלי צורך בהליך משפטי.

איך מגישים

  1. הכנת העתירה: תיאור ההחלטה, הנימוקים נגדה והסעד המבוקש, עם תצהיר.
  2. הגשה דרך בית הסוהר: אסיר יכול להגיש את העתירה דרך מנהל היחידה. לפי המידע של "כל זכות", העתירה צריכה להגיע לבית המשפט ולפרקליטות בתוך 96 שעות.
  3. אגרה: בהגשה יש אגרה, ואפשר לבקש פטור ממנה באותו שלב.
  4. תגובת המדינה והדיון: הפרקליטות מגישה תגובה בשם שירות בתי הסוהר, ולאחר מכן מתקיים דיון.

אפשר להגיש עתירה בלי ייצוג, אבל לניסוח, לתיעוד ולאופן הצגת הטענות יש משקל רב.

אחרי ההחלטה

על החלטת בית המשפט המחוזי אפשר לבקש רשות ערעור לבית המשפט העליון. לפי "כל זכות", הבקשה מוגשת בתוך 30 ימים מיום ההחלטה, אם האסיר נכח בדיון, או מיום שהומצאה לו. בית המשפט העליון נותן רשות ערעור רק במקרים מתאימים, ולכן חשוב להשקיע כבר בשלב הראשון.

מה בית המשפט בודק

בית המשפט אינו מנהל את בית הסוהר במקום שירות בתי הסוהר. הוא בוחן אם ההחלטה התקבלה בסמכות, משיקולים ענייניים ובאופן סביר ומידתי. לכן חשוב להראות מה הפגם בהחלטה: למשל, שלא נשקלו נתונים רלוונטיים, שההחלטה לא נומקה, או שהפגיעה באסיר רחבה מהנדרש. כשיש לשירות בתי הסוהר נימוקים ביטחוניים, לעיתים מוצג לבית המשפט חומר חסוי, וחשוב להיערך גם לכך.

טעויות נפוצות

  • עתירה בלי פנייה מוקדמת בכתב לשירות בתי הסוהר
  • טענות כלליות על יחס לא הוגן, בלי תאריכים, שמות ומסמכים
  • עיכוב ממושך, במיוחד בעניין רפואי או בהפרדה, שבהם הזמן משמעותי
  • התעלמות מהנימוקים שבהחלטה. עתירה טובה מתמודדת איתם ישירות

מה לעשות עכשיו

  • שמרו כל החלטה, כל תשובה וכל בקשה שהוגשה
  • תעדו אירועים: מתי, מי היה מעורב, ומה נאמר
  • בעניין רפואי, בקשו עותק של התיק הרפואי
  • משפחות יכולות לסייע באיסוף מסמכים ובקשר עם עורך הדין

המשרד מסייע בפנייה המוקדמת לשירות בתי הסוהר, בהגשת העתירה ובייצוג בדיון, וכן בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון כשיש לכך בסיס.

לשיחה עם עו"ד משה וייס: טלפון ווואטסאפ: 052-6909498 · weisstm@hotmail.com · דרך מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט), רמת גן · פקס: 03-6127744

נכתב על ידיעו"ד משה וייסוייס את פרטוש – משרד עורכי דין · רמת גן

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

תחומים נוספים במשפט הפלילי

מדיניות פרטיות

1. כללי

האתר מופעל על ידי וייס את פרטוש – משרד עורכי דין, דרך מנחם בגין 7, רמת גן (להלן: "המשרד"). המשרד מכבד את פרטיות הגולשים באתר ואת פרטיות לקוחותיו. מדיניות זו מסבירה איזה מידע נאסף, למה הוא משמש ואילו זכויות עומדות לכם. השימוש באתר ומסירת פרטים בו מהווים הסכמה למדיניות זו.

2. איזה מידע נאסף באתר

  • פרטים שאתם מוסרים בטופס פנייה: שם, מספר טלפון ונושא הפנייה, וכל מידע נוסף שתבחרו לכתוב. אינכם חייבים למסור את הפרטים, אך בלעדיהם לא נוכל לחזור אליכם.
  • פנייה בוואטסאפ: נשלחת ישירות דרך אפליקציית וואטסאפ, בכפוף לתנאים של וואטסאפ. האתר עצמו אינו שומר את תוכנה.
  • מידע טכני: כמו כתובת IP, סוג הדפדפן ושעת הגלישה. מידע זה נאסף באופן אוטומטי על ידי שירותי האחסון, לצורך הפעלת האתר ואבטחתו.

3. מידע שנמסר במסגרת טיפול משפטי

אם תהפכו ללקוחות המשרד, נבקש מכם מידע ומסמכים הנחוצים לטיפול בעניינכם, ולעיתים גם מידע על צדדים שלישיים הקשורים לעניין, כמו בני משפחה או מיופי כוח. מידע זה שמור בחיסיון עורך דין–לקוח, ומשמש אך ורק לטיפול בעניינכם.

4. למה משמש המידע

המידע משמש לחזרה אליכם בעקבות הפנייה, לתיאום שיחת ייעוץ ולמתן השירות המשפטי שתבקשו. המשרד לא ישלח לכם דיוור שיווקי בלי הסכמה נפרדת, ולא ימכור את פרטיכם לאף גורם.

5. העברת מידע ועיבודו

המידע לא יועבר לאחרים, למעט במקרים אלה:

  • ספקי שירות שמסייעים בהפעלת האתר, כמו שירות האחסון והטפסים Netlify ושירות הדואר האלקטרוני. השרתים שלהם עשויים להימצא מחוץ לישראל.
  • כאשר הדבר נדרש על פי דין או לפי צו של רשות מוסמכת.

המשרד עשוי להיעזר בכלים טכנולוגיים, לרבות כלי בינה מלאכותית, לעיבוד פנימי של מידע, בכפוף לחובת הסודיות ולאמצעי אבטחה מתאימים.

6. עוגיות ושירותים חיצוניים

האתר משתמש בתג של Google Ads כדי למדוד פניות שמגיעות מהאתר, כמו שליחת טופס, לחיצה לחיוג או פנייה בוואטסאפ, ולשפר את הפרסום של המשרד בגוגל. עוגיות מדידה ופרסום נשמרות בדפדפן רק אם אישרתם זאת בהודעת העוגיות שמוצגת בכניסה לאתר. אם בחרתם "רק הכרחיות", גוגל מקבלת אותות מדידה בסיסיים ללא עוגיות וללא זיהוי אישי, בהתאם למנגנון ההסכמה של גוגל (Consent Mode).

המשרד אינו משתמש בעוגיות כדי לפנות אליכם בפרסום המבוסס על נושא הפנייה, ואינו מעביר לגוגל את תוכן הטפסים. את הבחירה אפשר לשנות בכל עת דרך הקישור "הגדרות עוגיות" בתחתית האתר, או במחיקת העוגיות מהדפדפן.

הגופנים באתר נטענים משירות Google Fonts, ולכן כתובת ה־IP של הדפדפן נחשפת לגוגל בעת טעינת הדף. העדפות כלי הנגישות ובחירת העוגיות נשמרות בדפדפן שלכם בלבד.

האתר כולל קישורים לשירותים חיצוניים, כמו וואטסאפ. השימוש בהם כפוף למדיניות הפרטיות של אותם שירותים.

7. אבטחת מידע ותקופת שמירה

המשרד נוקט אמצעים סבירים להגנה על המידע, אך אין באפשרותו להבטיח הגנה מוחלטת מפני חדירה לא מורשית. פרטי פנייה נשמרים רק כל עוד הם נחוצים לטיפול בה. מידע של לקוחות נשמר למשך התקופה שנקבעה בדין לשמירת תיקי לקוחות, ולאחר מכן נמחק.

8. שינוי במבנה המשרד

אם פעילות המשרד תועבר לגורם אחר, למשל במיזוג או בסגירת המשרד, המידע יועבר אליו בכפוף לחובת הסודיות ולמדיניות זו.

9. פנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין ולקוח

מסירת פרטים בטופס או פנייה בוואטסאפ אינן יוצרות יחסי עורך דין ולקוח. יחסים כאלה נוצרים רק לאחר הסכמה מפורשת ביניכם לבין המשרד. מומלץ לא למסור בטופס מידע רגיש או מפורט על עניינכם, ולשמור אותו לשיחה עם עורך הדין.

10. הזכויות שלכם

בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, אתם רשאים לבקש לעיין במידע שנשמר עליכם, לבקש לתקן אותו אם אינו נכון, ולבקש את מחיקתו אם אין עוד צורך בשמירתו.

11. יצירת קשר

לכל שאלה או בקשה בנוגע לפרטיות: וייס את פרטוש – משרד עורכי דין, טלפון 050-6006101, דוא"ל adv.p.michael@gmail.com, דרך מנחם בגין 7, רמת גן.

12. עדכונים

המשרד רשאי לעדכן את המדיניות מעת לעת. הנוסח המחייב הוא זה שמופיע באתר.

עדכון אחרון: אוקטובר 2026.

הצהרת נגישות

אנו פועלים להנגיש את האתר לכלל הגולשים, ובהם אנשים עם מוגבלות, ברוח תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקן הישראלי ת"י 5568 (רמה AA). בצד המסך יש כפתור נגישות כחול, המאפשר להגדיל ולהקטין טקסט, להציג בגווני אפור, לשנות ניגודיות, להדגיש קישורים ולעבור לגופן קריא. האתר מותאם לניווט במקלדת ולתצוגה בטלפון.

נתקלתם בקושי באתר? נשמח לשמוע ולתקן: וייס את פרטוש – משרד עורכי דין, טלפון 050-6006101, דוא"ל adv.p.michael@gmail.com.

עדכון אחרון: אוקטובר 2026.

אנחנו משתמשים בעוגיות של Google כדי למדוד פניות לאתר. אפשר לבחור, ולשנות בכל עת. פרטיות