בס״ד

בס״ד

איסור פרסום

פרסום שמו של חשוד בתקשורת או ברשתות החברתיות עלול לגרום לו נזק חמור ובלתי הפיך, עוד לפני שהוחלט אם להגיש נגדו כתב אישום. בית המשפט רשאי לאסור את פרסום השם, הפרטים המזהים או פרטי החקירה, כשהוא שוקל את הנזק הצפוי מהפרסום מול עקרון פומביות הדיון ועניין הציבור.

בקצרה

אפשר למנוע פרסום של שם חשוד?

כן. בית המשפט רשאי לאסור פרסום של שם חשוד או של פרטים מהחקירה, אם הפרסום עלול לגרום נזק חמור לחשוד או לפגוע בחקירה. כדאי להגיש את הבקשה מוקדם, לפני שהשם מתפרסם.

מתי זה רלוונטי?

  • נחקרתם או נעצרתם, ואתם חוששים שהשם שלכם יפורסם
  • כלי תקשורת פנה אליכם לתגובה על חקירה
  • אתם אישי ציבור, אנשי מקצוע או בעלי עסק שהפרסום יפגע בהם במיוחד
  • כלי תקשורת מבקש להסיר איסור פרסום שניתן בעניינכם
  • פורסמו פרטים אסורים ברשתות החברתיות

מה כדאי לעשות עכשיו?

  1. פנו לעורך דין מיד, כי הבקשה צריכה להיות מוגשת לפני שהשם מתפרסם
  2. אל תגיבו לפניות של עיתונאים בלי ייעוץ
  3. תעדו פרסומים קיימים, כולל צילומי מסך וקישורים

נוסח החוק (ויקיטקסט): חוק בתי המשפט

חלק מ: הגנת המוניטין והשם הטוב, יחד עם לשון הרע, איסור פרסום, מחיקת רישום פלילי, חנינה ופגיעה ברשת.

עו"ד משה וייס, עורך דין למשפט פלילי

איך המשרד יכול לעזור?

עו"ד משה וייס · משפט פלילי

הגשת בקשה דחופה לאיסור פרסום, ייצוג בדיון מול בקשות של כלי תקשורת להסרת האיסור, הארכת צו קיים, וטיפול בפרסומים שהפרו את הצו. בתחום זה מטפל במשרד עו"ד משה וייס. אפשר לעיין גם בפסיקה ובתקדימים מתיקי המשרד.

מאמרים בנושא

זומנתם לחקירה? מה חשוב לדעת לפני שנכנסים לחדר החקירות

עד או חשוד, זכות השתיקה והזכות להיוועץ בעורך דין, חיפוש בטלפון ובמחשב, ומה עושים בפגישת הייעוץ לפני החקירה.

להמשך קריאה

זימון טלפוני לחקירה "רק כדי לשאול כמה שאלות", מכתב מיחידה חוקרת, או שוטרים שמבקשים שתתלוו אליהם לתחנה. הרבה אנשים מגיעים לחקירה בלי להבין אם הם עדים או חשודים, ובלי לדעת מה הזכויות שלהם. השעה הזו, בחדר החקירות, עלולה לקבוע את כיוון התיק כולו.

ייעוץ עם עורך דין לפני החקירה אינו סימן לאשמה. זו זכות שהחוק מעניק לכל חשוד, והיא קיימת בדיוק כדי שתגיעו לחקירה מוכנים.

עד או חשוד: למה זה חשוב

עד נחקר כדי למסור מידע על אירוע. חשוד נחקר כי יש נגדו חשד לביצוע עבירה. חקירה של חשוד נפתחת באזהרה: החוקר מודיע על החשד, ומסביר שכל מה שתאמרו עלול לשמש ראיה נגדכם. כדאי לברר מראש באיזה מעמד אתם מוזמנים. מעמד יכול גם להשתנות במהלך החקירה עצמה, ומי שהגיע כעד עלול לסיים אותה כחשוד.

הזכויות העיקריות שלכם

  • הזכות להיוועץ בעורך דין: חשוד רשאי להיפגש ולהתייעץ עם עורך דין, ועל החוקרים ליידע אותו על כך. עצור רשאי לבקש להיפגש עם עורך דין, ובנסיבות מסוימות בלבד אפשר לדחות את הפגישה לזמן מוגבל.
  • זכות השתיקה: חשוד אינו חייב להפליל את עצמו. עם זאת, שתיקה עלולה במקרים מסוימים לחזק ראיות אחרות, ולכן ההחלטה אם לשתוק, ובאילו נושאים, צריכה להתקבל בייעוץ.
  • הזכות לדעת על מה נחקרים: בתחילת החקירה החוקר אמור להבהיר מה החשד.
  • חתימה על ההודעה: בסוף החקירה מבקשים מכם לחתום על ההודעה. קראו אותה בעיון, ובקשו לתקן כל דבר שלא נאמר כך.

מה עושים בפגישת הייעוץ

בפגישה לפני החקירה עורך הדין מנסה להבין מה כנראה החשד, על מה המשטרה עשויה להישען, ומה הסיכונים. על בסיס זה מחליטים יחד על קו: מה לומר, על מה לשתוק, ואילו מסמכים כדאי להביא או דווקא לא להביא. כמו כן מתכוננים לשאלות צפויות ולשיטות חקירה מוכרות, כמו עימות עם עדות של אחר, הצגת ראיה "מפתיעה", או שאלות חוזרות בניסוחים שונים.

טלפונים, מחשבים וסיסמאות

בחקירות רבות המשטרה מבקשת לחפש בטלפון או במחשב, או מבקשת את הסיסמה. חיפוש כזה מצריך בדרך כלל צו של בית משפט או הסכמה מדעת. לפני שאתם מסכימים, חשוב להבין מה המשמעות ומה ההיקף. אל תמחקו הודעות או קבצים לפני החקירה. מחיקה כזו עלולה להתפרש כשיבוש, והמשטרה לא פעם מצליחה לשחזר את המידע.

טעויות נפוצות

  1. "אין לי מה להסתיר": גם מי שלא עשה דבר עלול לומר משפט לא מדויק, שיתפרש בהמשך בצורה אחרת.
  2. לדבר עם מעורבים לפני החקירה: תיאום גרסאות, גם בתום לב, עלול להתפרש כשיבוש.
  3. להסכים לבדיקת פוליגרף בלי ייעוץ: הבדיקה וולונטרית, ויש לשקול את משמעותה מראש.
  4. "שיחה לא רשמית" עם חוקר: כל מה שנאמר, גם במסדרון, עלול להירשם בזיכרון דברים.

מה עושים עכשיו

אם קיבלתם זימון, רשמו את שם היחידה, את שם החוקר ואת המועד, ופנו לעורך דין לפני החקירה. אם צריך, אפשר לבקש לתאם מועד אחר כדי להספיק להתייעץ. אל תדברו על החשד בטלפון או ברשתות. המשרד מלווה נחקרים לפני החקירה ובמהלך ההליך, ובמידת הצורך גם בשלבים שאחריה: מעצר, שימוע ובית משפט.

לשיחה עם עו"ד משה וייס: טלפון ווואטסאפ: 052-6909498 · weisstm@hotmail.com · דרך מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט), רמת גן · פקס: 03-6127744

נכתב על ידיעו"ד משה וייסוייס את פרטוש – משרד עורכי דין · רמת גן

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

איך מונעים פרסום שם של חשוד: איסור פרסום בשלב החקירה

פרסום שם בזמן חקירה עלול לגרום נזק בלתי הפיך. מה החוק קובע, מה בית המשפט שוקל, למה צריך לפעול מהר, ומה קורה כשכלי תקשורת מבקש להסיר את הצו.

להמשך קריאה

נעצרתם או זומנתם לחקירה, ועוד לפני שמישהו החליט אם יש נגדכם תיק, עיתונאי מתקשר ומבקש תגובה. אתם יודעים שאם השם שלכם יתפרסם, הנזק לעסק, למשפחה ולמוניטין יהיה מיידי, גם אם בסוף התיק ייסגר.

במצב כזה הזמן קצר מאוד. פרסום שכבר יצא לרשת כמעט אי אפשר להחזיר. לכן כדאי להכיר מראש את האפשרות לבקש מבית המשפט לאסור את הפרסום, ואת השיקולים שמנחים אותו.

מה אומר החוק

הכלל בישראל הוא פומביות הדיון וחופש העיתונות. חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע חריגים לכלל הזה. סעיף 70(ה1)(1) לחוק מסמיך את בית המשפט לאסור פרסום שמו של חשוד, או פרטים שעלולים לזהות אותו, אם הפרסום עלול לגרום לו נזק חמור, ואם יש להעדיף את מניעת הנזק על פני העניין הציבורי שבפרסום.

נוסף על כך, בית המשפט רשאי לאסור פרסום פרטים מן החקירה כשהפרסום עלול לפגוע בה. לגבי קטינים חשודים, נאשמים או נפגעי עבירה, איסור הפרסום חל מכוח החוק עצמו.

השיקולים של בית המשפט

בפסיקה נקבע שעל חשוד שמבקש איסור פרסום מוטל נטל כבד. לא די בכך שהפרסום יהיה לא נעים או מביך. בית המשפט בוחן, בין היתר:

  • עוצמת הנזק: נזק קונקרטי ומוכח, כמו פגיעה חמורה בעסק, בפרנסה, בבני משפחה או במצב רפואי
  • עניין הציבור: סוג העבירה, תפקידו הציבורי של החשוד והאם יש חשש לציבור
  • שלב ההליך: בשלב החקירה, כשעוד לא ברור אם יוגש כתב אישום, השיקולים שונים מאשר בשלב מאוחר יותר
  • חלופות: לפעמים בית המשפט אוסר רק פרטים מסוימים, למשל מידע רפואי, ולא את השם כולו

מכאן שטענה כללית על "פגיעה בשם הטוב" אינה מספיקה בדרך כלל. צריך להציג תשתית: מסמכים, הסבר על הנזק הצפוי ופרטים על הנסיבות האישיות.

דחיפות: למה כל שעה חשובה

בקשת איסור פרסום מוגשת לרוב בהליך דחוף, ולעיתים כבר בדיון על הארכת מעצר. בית המשפט יכול לתת צו זמני עד לדיון מלא. מי שמחכה עד שהכתבה עולה מגלה בדרך כלל שהנזק כבר נעשה, ושצו מאוחר מגן רק באופן חלקי.

כשכלי תקשורת מבקש להסיר את האיסור

צו איסור פרסום אינו סוף פסוק. כלי תקשורת רשאים לבקש מבית המשפט לבטל את הצו או לצמצם אותו, ובית המשפט שומע את עמדתם. בדיון כזה צריך להתמודד עם טענות על עניין הציבור ועל זכות הציבור לדעת, ולהראות שהנזק הצפוי עדיין מצדיק את האיסור.

אחרי הגשת כתב אישום

כשמוגש כתב אישום, התמונה משתנה. האיזון נוטה בדרך כלל לטובת הפומביות, והסיכוי לאסור פרסום שם קטן יותר. עם זאת, עדיין אפשר לבקש איסור פרסום בנסיבות מיוחדות, למשל כדי להגן על נפגעי עבירה, על קטינים או על מידע רגיש. חשוב לבדוק מה קורה לצו שניתן בשלב החקירה כשההליך עובר לשלב הבא.

מה לעשות עכשיו

  1. פנו לעורך דין מיד, עוד לפני שהשם מתפרסם.
  2. אל תגיבו לעיתונאים בלי ייעוץ. גם תגובה קצרה עלולה להפוך לחלק מהכתבה.
  3. אספו מסמכים שמראים את הנזק הצפוי: מצב רפואי, ילדים קטינים, תלות של עובדים או לקוחות.
  4. תעדו פרסומים קיימים, כולל צילומי מסך, קישורים ותאריכים.
  5. אם הופר צו, שמרו ראיות להפרה ודווחו עליה, כי הפרת צו היא עבירה.

המשרד מגיש בקשות דחופות לאיסור פרסום, מייצג בדיונים מול בקשות של כלי תקשורת, ופועל להארכת צו או לטיפול בהפרה שלו.

לשיחה עם עו"ד משה וייס: טלפון ווואטסאפ: 052-6909498 · weisstm@hotmail.com · דרך מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט), רמת גן · פקס: 03-6127744

נכתב על ידיעו"ד משה וייסוייס את פרטוש – משרד עורכי דין · רמת גן

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

פרסמו עליכם דברים פוגעניים, או שתובעים אתכם? מה צריך לדעת על לשון הרע

מה נחשב לשון הרע לפי החוק, מהן ההגנות העיקריות, מה אפשר לתבוע, ומה עושים אם פרסמו עליכם או אם תובעים אתכם.

להמשך קריאה

פוסט בפייסבוק, הודעה בקבוצת וואטסאפ של הבניין, ביקורת בגוגל או כתבה באתר חדשות. היום כל אחד יכול לפרסם, והפרסום מגיע תוך דקות לאלפי אנשים. כשהדברים פוגעים בשם הטוב, בפרנסה או במעמד, הנזק מורגש מיד, וקשה מאוד להחזיר את הגלגל אחורה.

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, נותן כלים למי שנפגע מפרסום כזה, וגם קובע הגנות למי שפרסם. לכן התחום רלוונטי לשני הצדדים: למי ששוקל לתבוע, ולמי שקיבל מכתב התראה או כתב תביעה.

מה נחשב לשון הרע

לפי החוק, לשון הרע היא פרסום שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזות אותו, לפגוע בו במשרתו, בעסקו או במקצועו, או לעשות אותו מטרה לשנאה או ללעג. הפרסום יכול להיות בכתב, בעל פה, בתמונה, בסרטון או ברשתות החברתיות. גם שיתוף של פוסט פוגעני, או תגובה שחוזרת על הטענה, עשויים להיחשב פרסום.

חשוב לדעת: לא כל דבר לא נעים הוא לשון הרע. ביקורת, דעה או ניסוח חריף אינם בהכרח עילה לתביעה. בית המשפט בוחן איך האדם הסביר היה מבין את הדברים, ובאיזה הקשר הם נאמרו.

ההגנות העיקריות של המפרסם

  • אמת בפרסום: הדבר שפורסם היה אמת, והיה בפרסום עניין ציבורי. שני התנאים נדרשים.
  • תום לב: המפרסם פעל בתום לב באחת מהנסיבות שהחוק מונה, למשל הבעת דעה על התנהגות של אדם בתפקיד ציבורי, ביקורת על יצירה או מוצר, או תלונה לגורם מוסמך.
  • פרסום מותר: למשל דברים שנאמרו בהליך משפטי, או דיווח נכון והוגן על הליך כזה.

מה אפשר לתבוע

מי שנפגע יכול לתבוע פיצוי על הנזק שנגרם לו. החוק מאפשר במקרים מסוימים לפסוק פיצוי גם בלי להוכיח נזק, עד סכום שנקבע בחוק ומתעדכן מעת לעת, וסכום גבוה יותר כשהוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע. בנוסף אפשר לבקש צו שמורה להסיר את הפרסום, ולעיתים גם פרסום של תיקון או התנצלות.

מה לעשות אם פרסמו עליכם

  1. תעדו מיד: צילומי מסך עם תאריך, קישור ושם המפרסם, וגם התגובות והשיתופים. פרסומים נמחקים מהר.
  2. אל תגיבו בכעס: תגובה פוגענית מצדכם עלולה לפגוע בתביעה, ואפילו להוביל לתביעה נגדכם.
  3. שקלו מכתב התראה: לא פעם מכתב מסודר מביא להסרת הפרסום ולהתנצלות, בלי הליך משפטי.
  4. בדקו את הנזק: לקוחות שעזבו, הודעות שקיבלתם, פגיעה בעבודה. כל אלה רלוונטיים.

מה לעשות אם תובעים אתכם

מכתב התראה או כתב תביעה אינם סוף פסוק. כדאי לבדוק מה בדיוק פורסם ואיך, מה אפשר להוכיח, ואילו הגנות חלות. לפעמים נכון להתגונן עד הסוף, ולפעמים נכון להסיר את הפרסום או להגיע להסדר מוקדם, כדי לצמצם חשיפה. אל תמחקו את הפרסום לפני ייעוץ, ואל תפנו לתובע בעצמכם.

הזמן חשוב

לתביעה יש מועד להגשה, ופרסומים ברשת נעלמים או משתנים. מי ששוקל לתבוע, או מי שנתבע, ירוויח מבדיקה מוקדמת. המשרד מייצג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע: מכתבי התראה, משא ומתן להסרת פרסומים, וניהול התביעה בבית המשפט.

לשיחה עם עו"ד משה וייס: טלפון ווואטסאפ: 052-6909498 · weisstm@hotmail.com · דרך מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט), רמת גן · פקס: 03-6127744

נכתב על ידיעו"ד משה וייסוייס את פרטוש – משרד עורכי דין · רמת גן

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

תחומים נוספים במשפט הפלילי

מדיניות פרטיות

1. כללי

האתר מופעל על ידי וייס את פרטוש – משרד עורכי דין, דרך מנחם בגין 7, רמת גן (להלן: "המשרד"). המשרד מכבד את פרטיות הגולשים באתר ואת פרטיות לקוחותיו. מדיניות זו מסבירה איזה מידע נאסף, למה הוא משמש ואילו זכויות עומדות לכם. השימוש באתר ומסירת פרטים בו מהווים הסכמה למדיניות זו.

2. איזה מידע נאסף באתר

  • פרטים שאתם מוסרים בטופס פנייה: שם, מספר טלפון ונושא הפנייה, וכל מידע נוסף שתבחרו לכתוב. אינכם חייבים למסור את הפרטים, אך בלעדיהם לא נוכל לחזור אליכם.
  • פנייה בוואטסאפ: נשלחת ישירות דרך אפליקציית וואטסאפ, בכפוף לתנאים של וואטסאפ. האתר עצמו אינו שומר את תוכנה.
  • מידע טכני: כמו כתובת IP, סוג הדפדפן ושעת הגלישה. מידע זה נאסף באופן אוטומטי על ידי שירותי האחסון, לצורך הפעלת האתר ואבטחתו.

3. מידע שנמסר במסגרת טיפול משפטי

אם תהפכו ללקוחות המשרד, נבקש מכם מידע ומסמכים הנחוצים לטיפול בעניינכם, ולעיתים גם מידע על צדדים שלישיים הקשורים לעניין, כמו בני משפחה או מיופי כוח. מידע זה שמור בחיסיון עורך דין–לקוח, ומשמש אך ורק לטיפול בעניינכם.

4. למה משמש המידע

המידע משמש לחזרה אליכם בעקבות הפנייה, לתיאום שיחת ייעוץ ולמתן השירות המשפטי שתבקשו. המשרד לא ישלח לכם דיוור שיווקי בלי הסכמה נפרדת, ולא ימכור את פרטיכם לאף גורם.

5. העברת מידע ועיבודו

המידע לא יועבר לאחרים, למעט במקרים אלה:

  • ספקי שירות שמסייעים בהפעלת האתר, כמו שירות האחסון והטפסים Netlify ושירות הדואר האלקטרוני. השרתים שלהם עשויים להימצא מחוץ לישראל.
  • כאשר הדבר נדרש על פי דין או לפי צו של רשות מוסמכת.

המשרד עשוי להיעזר בכלים טכנולוגיים, לרבות כלי בינה מלאכותית, לעיבוד פנימי של מידע, בכפוף לחובת הסודיות ולאמצעי אבטחה מתאימים.

6. עוגיות ושירותים חיצוניים

האתר משתמש בתג של Google Ads כדי למדוד פניות שמגיעות מהאתר, כמו שליחת טופס, לחיצה לחיוג או פנייה בוואטסאפ, ולשפר את הפרסום של המשרד בגוגל. עוגיות מדידה ופרסום נשמרות בדפדפן רק אם אישרתם זאת בהודעת העוגיות שמוצגת בכניסה לאתר. אם בחרתם "רק הכרחיות", גוגל מקבלת אותות מדידה בסיסיים ללא עוגיות וללא זיהוי אישי, בהתאם למנגנון ההסכמה של גוגל (Consent Mode).

המשרד אינו משתמש בעוגיות כדי לפנות אליכם בפרסום המבוסס על נושא הפנייה, ואינו מעביר לגוגל את תוכן הטפסים. את הבחירה אפשר לשנות בכל עת דרך הקישור "הגדרות עוגיות" בתחתית האתר, או במחיקת העוגיות מהדפדפן.

הגופנים באתר נטענים משירות Google Fonts, ולכן כתובת ה־IP של הדפדפן נחשפת לגוגל בעת טעינת הדף. העדפות כלי הנגישות ובחירת העוגיות נשמרות בדפדפן שלכם בלבד.

האתר כולל קישורים לשירותים חיצוניים, כמו וואטסאפ. השימוש בהם כפוף למדיניות הפרטיות של אותם שירותים.

7. אבטחת מידע ותקופת שמירה

המשרד נוקט אמצעים סבירים להגנה על המידע, אך אין באפשרותו להבטיח הגנה מוחלטת מפני חדירה לא מורשית. פרטי פנייה נשמרים רק כל עוד הם נחוצים לטיפול בה. מידע של לקוחות נשמר למשך התקופה שנקבעה בדין לשמירת תיקי לקוחות, ולאחר מכן נמחק.

8. שינוי במבנה המשרד

אם פעילות המשרד תועבר לגורם אחר, למשל במיזוג או בסגירת המשרד, המידע יועבר אליו בכפוף לחובת הסודיות ולמדיניות זו.

9. פנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין ולקוח

מסירת פרטים בטופס או פנייה בוואטסאפ אינן יוצרות יחסי עורך דין ולקוח. יחסים כאלה נוצרים רק לאחר הסכמה מפורשת ביניכם לבין המשרד. מומלץ לא למסור בטופס מידע רגיש או מפורט על עניינכם, ולשמור אותו לשיחה עם עורך הדין.

10. הזכויות שלכם

בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, אתם רשאים לבקש לעיין במידע שנשמר עליכם, לבקש לתקן אותו אם אינו נכון, ולבקש את מחיקתו אם אין עוד צורך בשמירתו.

11. יצירת קשר

לכל שאלה או בקשה בנוגע לפרטיות: וייס את פרטוש – משרד עורכי דין, טלפון 050-6006101, דוא"ל adv.p.michael@gmail.com, דרך מנחם בגין 7, רמת גן.

12. עדכונים

המשרד רשאי לעדכן את המדיניות מעת לעת. הנוסח המחייב הוא זה שמופיע באתר.

עדכון אחרון: אוקטובר 2026.

הצהרת נגישות

אנו פועלים להנגיש את האתר לכלל הגולשים, ובהם אנשים עם מוגבלות, ברוח תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקן הישראלי ת"י 5568 (רמה AA). בצד המסך יש כפתור נגישות כחול, המאפשר להגדיל ולהקטין טקסט, להציג בגווני אפור, לשנות ניגודיות, להדגיש קישורים ולעבור לגופן קריא. האתר מותאם לניווט במקלדת ולתצוגה בטלפון.

נתקלתם בקושי באתר? נשמח לשמוע ולתקן: וייס את פרטוש – משרד עורכי דין, טלפון 050-6006101, דוא"ל adv.p.michael@gmail.com.

עדכון אחרון: אוקטובר 2026.

אנחנו משתמשים בעוגיות של Google כדי למדוד פניות לאתר. אפשר לבחור, ולשנות בכל עת. פרטיות