בס״ד

בס״ד

עבירות מכס

עבירות מכס כוללות הברחת טובין, הצהרה כוזבת על ערך הסחורה או על סיווגה, ויבוא בניגוד לתנאים או לרישיונות. החקירות מתנהלות ביחידות החקירה של רשות המסים, ולעיתים קרובות הסחורה נתפסת כבר בנמל או במעבר הגבול.

בקצרה

מה קורה כשהמכס תופס סחורה?

המכס רשאי לעכב ולחלט טובין ולפתוח חקירה פלילית על הברחה או על הצהרה כוזבת. אפשר לבקש שחרור של הסחורה ולטעון נגד החילוט, ולעיתים להגיע להסדר כופר.

מתי זה רלוונטי?

  • נתפסה סחורה שלכם בנמל, בשדה התעופה או במעבר הגבול
  • זומנתם לחקירה בחשד להברחה או להצהרה כוזבת
  • רשות המסים טוענת שהערך או הסיווג שהצהרתם שגויים
  • קיבלתם הצעה לכופר או הודעה על כוונה להגיש כתב אישום
  • אתם עמילי מכס או יבואנים ונחקרים בקשר למשלוחים

מה כדאי לעשות עכשיו?

  1. רכזו חשבוניות ספק, הזמנות, מסמכי משלוח והתכתבויות
  2. אל תמסרו גרסה לפני ייעוץ משפטי
  3. שימו לב למועדים לבקשות לשחרור סחורה תפוסה

נוסח החוק (ויקיטקסט): פקודת המכס

עורך דין מכס: מה עושים בכל שלב

תיק מכס מתחיל לרוב בעיכוב משלוח או בזימון לחקירה, ולפעמים בשניהם באותו יום. ההחלטות שמתקבלות בימים הראשונים משפיעות על ההמשך, ולכן כדאי להבין מה קורה בכל שלב ומה אפשר לעשות בו.

  1. לפני החקירה. מרכזים את מסמכי היבוא: חשבון ספק, הזמנה, שטר מטען, רשימון והתכתבויות עם הספק ועם עמיל המכס. כדאי להבין מה החשד לפני שמוסרים גרסה, כי גרסה ראשונה קשה לשנות בהמשך.
  2. בחקירה עצמה. נחקר בחשד לעבירה זכאי להיוועץ בעורך דין ולשמור על זכות השתיקה. חוקרי המכס רשאים לדרוש מסמכים ולתפוס טובין, ולכן חשוב להבחין בין מה שחובה למסור לבין מה שאפשר לשקול.
  3. כשהסחורה נתפסה. אפשר לפנות לרשות המסים בבקשה לשחרר את הטובין, לעיתים כנגד ערובה, ולטעון נגד חילוט. המועדים קצרים, ועיכוב ארוך עולה כסף בדמי אחסנה ובלקוחות שמחכים לסחורה.
  4. הצעת כופר. במקרים מסוימים מנהל המכס מציע לסגור את העניין בתשלום כופר במקום הליך פלילי. לפני שמסכימים בודקים את גובה הסכום, את תנאי ההסדר ואת החלופה אם לא מסכימים.
  5. כתב אישום. כשהתיק עובר לתביעה, אפשר לבקש שימוע לפני הגשת כתב אישום ולטעון שאין מקום להגישו. אם הוגש, ההגנה נבנית בעיקר על המסמכים ועל השאלה אם הייתה כוונה, או טעות בתום לב בסיווג או בערך.

בתחום זה מטפל במשרד עו"ד משה וייס, בתיקי יבואנים, סוחרים ועמילי מכס.

לשיחה עם עו"ד משה וייס052-6909498

שאלות ותשובות: חקירת מכס ותפיסת סחורה

מי חוקר עבירות מכס?

את החקירות מנהלות יחידות החקירה של מכס ומע"מ ברשות המסים, ולעיתים בשיתוף המשטרה. לחוקרי המכס יש סמכויות רחבות לפי פקודת המכס, כולל עיכוב ותפיסת טובין, חיפוש ודרישת מסמכים. נחקר בחשד לעבירה זכאי להיוועץ בעורך דין ולשמור על זכות השתיקה, בדיוק כמו בחקירה משטרתית.

מקור: פקודת המכס [נוסח חדש].

עו"ד משה וייס, וייס את פרטוש – משרד עורכי דין, רמת גן. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

מה זה כופר בעבירות מכס?

כופר הוא הסדר שבו מנהל המכס מוותר על הליך פלילי בתמורה לתשלום סכום כסף, בהסכמת החשוד. לא כל עבירה ולא כל מקרה מתאימים לכופר, והסכום ותנאיו נבחנים לפי נסיבות המקרה. לפני שמקבלים או דוחים הצעת כופר, כדאי להבין מה החלופה ומה המשמעות של כל אחת מהאפשרויות.

מקור: פקודת המכס, סעיף 231.

עו"ד משה וייס, וייס את פרטוש – משרד עורכי דין, רמת גן. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

נתפסה לי סחורה בנמל. אפשר לקבל אותה בחזרה?

לפעמים כן. אפשר לבקש לשחרר את הטובין, לפעמים כנגד ערובה, ולהתנגד לחילוט. המועדים לפעולה קצרים, ולכן חשוב לפעול מהר, לרכז את כל מסמכי היבוא ולא להמתין לסיום החקירה.

עו"ד משה וייס, וייס את פרטוש – משרד עורכי דין, רמת גן. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

טעיתי בסיווג או בערך של הסחורה. זו עבירה פלילית?

לא בהכרח. מה שהופך הצהרה שגויה לעבירה פלילית הוא בעיקר הכוונה: הצהרה כוזבת ביודעין שונה מטעות בתום לב. גם טעות יכולה לגרור דרישה לתשלום הפרשי מסים, אבל ההבחנה הזו משפיעה מאוד על השאלה אם ייפתח הליך פלילי. ההבחנה נקבעת לפי המסמכים, ההתכתבויות וההתנהלות לאורך זמן.

עו"ד משה וייס, וייס את פרטוש – משרד עורכי דין, רמת גן. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

עו"ד משה וייס, עורך דין לעבירות כלכליות

איך המשרד יכול לעזור?

עו"ד משה וייס · עבירות כלכליות

ייצוג בחקירה, בקשות לשחרור טובין תפוסים, טיפול בהצעות כופר ובשימוע, וייצוג בבית המשפט. בתחום זה מטפל במשרד עו"ד משה וייס. אפשר לעיין גם בפסיקה ובתקדימים מתיקי המשרד.

מדריך חירום להורדה · משפט פלילי

זומנתם לחקירה: הזכויות שלכם ומה עושים לפני שנכנסים

מדריך חירום קצר: עד או חשוד, הזכות להיוועץ בעורך דין, זכות השתיקה, חיפוש בטלפון, והטעויות הנפוצות.

עו"ד משה וייס · PDF · 5 עמודים

נשתמש בפרטים רק כדי לשלוח את המדריך ולחזור אליכם אם תרצו. מדיניות הפרטיות

מאמרים בנושא

זומנתם לחקירה? מה חשוב לדעת לפני שנכנסים לחדר החקירות

עד או חשוד, זכות השתיקה והזכות להיוועץ בעורך דין, חיפוש בטלפון ובמחשב, ומה עושים בפגישת הייעוץ לפני החקירה.

להמשך קריאה

זימון טלפוני לחקירה "רק כדי לשאול כמה שאלות", מכתב מיחידה חוקרת, או שוטרים שמבקשים שתתלוו אליהם לתחנה. הרבה אנשים מגיעים לחקירה בלי להבין אם הם עדים או חשודים, ובלי לדעת מה הזכויות שלהם. השעה הזו, בחדר החקירות, עלולה לקבוע את כיוון התיק כולו.

ייעוץ עם עורך דין לפני החקירה אינו סימן לאשמה. זו זכות שהחוק מעניק לכל חשוד, והיא קיימת בדיוק כדי שתגיעו לחקירה מוכנים.

עד או חשוד: למה זה חשוב

עד נחקר כדי למסור מידע על אירוע. חשוד נחקר כי יש נגדו חשד לביצוע עבירה. חקירה של חשוד נפתחת באזהרה: החוקר מודיע על החשד, ומסביר שכל מה שתאמרו עלול לשמש ראיה נגדכם. כדאי לברר מראש באיזה מעמד אתם מוזמנים. מעמד יכול גם להשתנות במהלך החקירה עצמה, ומי שהגיע כעד עלול לסיים אותה כחשוד.

הזכויות העיקריות שלכם

  • הזכות להיוועץ בעורך דין: חשוד רשאי להיפגש ולהתייעץ עם עורך דין, ועל החוקרים ליידע אותו על כך. עצור רשאי לבקש להיפגש עם עורך דין, ובנסיבות מסוימות בלבד אפשר לדחות את הפגישה לזמן מוגבל.
  • זכות השתיקה: חשוד אינו חייב להפליל את עצמו. עם זאת, שתיקה עלולה במקרים מסוימים לחזק ראיות אחרות, ולכן ההחלטה אם לשתוק, ובאילו נושאים, צריכה להתקבל בייעוץ.
  • הזכות לדעת על מה נחקרים: בתחילת החקירה החוקר אמור להבהיר מה החשד.
  • חתימה על ההודעה: בסוף החקירה מבקשים מכם לחתום על ההודעה. קראו אותה בעיון, ובקשו לתקן כל דבר שלא נאמר כך.

מה עושים בפגישת הייעוץ

בפגישה לפני החקירה עורך הדין מנסה להבין מה כנראה החשד, על מה המשטרה עשויה להישען, ומה הסיכונים. על בסיס זה מחליטים יחד על קו: מה לומר, על מה לשתוק, ואילו מסמכים כדאי להביא או דווקא לא להביא. כמו כן מתכוננים לשאלות צפויות ולשיטות חקירה מוכרות, כמו עימות עם עדות של אחר, הצגת ראיה "מפתיעה", או שאלות חוזרות בניסוחים שונים.

טלפונים, מחשבים וסיסמאות

בחקירות רבות המשטרה מבקשת לחפש בטלפון או במחשב, או מבקשת את הסיסמה. חיפוש כזה מצריך בדרך כלל צו של בית משפט או הסכמה מדעת. לפני שאתם מסכימים, חשוב להבין מה המשמעות ומה ההיקף. אל תמחקו הודעות או קבצים לפני החקירה. מחיקה כזו עלולה להתפרש כשיבוש, והמשטרה לא פעם מצליחה לשחזר את המידע.

טעויות נפוצות

  1. "אין לי מה להסתיר": גם מי שלא עשה דבר עלול לומר משפט לא מדויק, שיתפרש בהמשך בצורה אחרת.
  2. לדבר עם מעורבים לפני החקירה: תיאום גרסאות, גם בתום לב, עלול להתפרש כשיבוש.
  3. להסכים לבדיקת פוליגרף בלי ייעוץ: הבדיקה וולונטרית, ויש לשקול את משמעותה מראש.
  4. "שיחה לא רשמית" עם חוקר: כל מה שנאמר, גם במסדרון, עלול להירשם בזיכרון דברים.

מה עושים עכשיו

אם קיבלתם זימון, רשמו את שם היחידה, את שם החוקר ואת המועד, ופנו לעורך דין לפני החקירה. אם צריך, אפשר לבקש לתאם מועד אחר כדי להספיק להתייעץ. אל תדברו על החשד בטלפון או ברשתות. המשרד מלווה נחקרים לפני החקירה ובמהלך ההליך, ובמידת הצורך גם בשלבים שאחריה: מעצר, שימוע ובית משפט.

לשיחה עם עו"ד משה וייס: טלפון ווואטסאפ: 052-6909498 · weisstm@hotmail.com · דרך מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט), רמת גן · פקס: 03-6127744

נכתב על ידיעו"ד משה וייסוייס את פרטוש – משרד עורכי דין · רמת גן

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

קיבלתם מכתב יידוע? כך עובד שימוע לפני הגשת כתב אישום

מה המשמעות של מכתב יידוע, מה המועדים להגשת בקשה, מה אפשר להשיג בשימוע, ואיך מתכוננים אליו בלי לפגוע בהגנה בהמשך.

להמשך קריאה

מעטפה מהפרקליטות או מהתביעה המשטרתית, ובה "מכתב יידוע". המכתב מודיע שהחקירה נגדכם הסתיימה, שהתיק הועבר להחלטה, ושנשקלת הגשת כתב אישום. רבים מתייחסים אליו כאל עוד מכתב בירוקרטי. זו טעות: מדובר באחת ההזדמנויות החשובות בתיק כולו.

המכתב הזה פותח את הזכות לשימוע: אפשרות לפנות לתובע לפני שהוא מחליט, ולשכנע אותו שלא להגיש כתב אישום, או להגיש כתב אישום מצומצם יותר. בשלב הזה עוד אין כתב אישום, אין משפט, ואין פרסום של ההליך בבית המשפט.

מה החוק קובע

לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, כשתיק בעבירה מסוג פשע מועבר לתביעה, יש לשלוח לחשוד הודעה על כך. בתוך 30 ימים מקבלת ההודעה החשוד רשאי לפנות בכתב ולבקש שלא יוגש נגדו כתב אישום, ואפשר לבקש מהתובע להאריך את המועד. ברוב המקרים לא יוגש כתב אישום לפני שהבקשה נבחנה.

הזכות קיימת גם כשהחשוד לא קיבל מכתב, אם ידוע שהתיק הועבר לתביעה. במקרים מסוימים, למשל כשהחשוד עצור, התנאים שונים, ולכן חשוב לבדוק מה חל בתיק הספציפי.

למה שימוע יכול לשנות את התמונה

החלטת התביעה נשענת על חומר החקירה כפי שהמשטרה אספה אותו. לא פעם חסרים בו פרטים, או שהוא נקרא בצורה אחת בלבד. בשימוע אפשר:

  • להצביע על חולשות ראייתיות, סתירות בין עדויות או פגמים בחקירה
  • להציג עובדות, מסמכים או עדים שהמשטרה לא בדקה
  • לטעון שהמעשה אינו עבירה, או שמדובר בעבירה קלה יותר מזו שמיוחסת
  • להציג נסיבות אישיות שמצדיקות סגירת התיק, הסדר מותנה או כתב אישום מצומצם

התוצאות האפשריות מגוונות: סגירת התיק, תיקון הסעיפים לעבירה חמורה פחות, הסדר מותנה במקום כתב אישום, או החלטה להגיש כתב אישום כפי שתוכנן. גם במקרה האחרון, העבודה על השימוע לא הולכת לאיבוד, כי היא מכינה את ההגנה למשפט.

איך מתכוננים

  1. עיון בחומר: בדרך כלל מבקשים מהתביעה לעיין בחומר החקירה לפני השימוע, כדי לדעת על מה בדיוק נשענת ההחלטה.
  2. בניית טיעון: מנתחים את הראיות ואת הדין, ומחליטים מה להדגיש ומה לא לחשוף בשלב הזה.
  3. מסמכים תומכים: אוספים חוות דעת, מסמכים, אישורים ומכתבים שתומכים בטענות.
  4. הגשה בכתב: מגישים בקשה מנומקת, ולפעמים מתקיימת גם פגישה עם התובע.

מה חשוב לשקול

שימוע אינו "חינם" מבחינת ההגנה. כל מה שנכתב בו עלול לשמש בהמשך, ולכן ההחלטה מה לטעון, ובאיזה פירוט, היא החלטה אסטרטגית. לפעמים נכון להציג גרסה מלאה, ולפעמים נכון להתמקד בטענות משפטיות ובחולשות הראיות בלבד. החלטה כזו צריכה להתקבל אחרי עיון בחומר, ולא בלחץ הזמן.

טעויות נפוצות

  • להתעלם מהמכתב או לפספס את המועד
  • לכתוב לבד מכתב רגשי לתובע, שעלול לכלול הודאות או סתירות
  • להגיש בקשה בלי לעיין קודם בחומר החקירה
  • לפנות לעדים או למתלוננים כדי "לסגור את העניין", מה שעלול להתפרש כשיבוש

מה עושים עכשיו

שמרו את המכתב ואת המעטפה, ורשמו מתי קיבלתם אותם, כי המועדים נספרים מיום הקבלה. פנו לעורך דין בהקדם, כדי שיהיה זמן לבקש את חומר החקירה, ואם צריך, גם הארכה. המשרד מלווה חשודים בשלב השימוע: בקשת החומר, ניתוח הראיות, ניסוח הבקשה וייצוג בפגישה עם התובע.

לשיחה עם עו"ד משה וייס: טלפון ווואטסאפ: 052-6909498 · weisstm@hotmail.com · דרך מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט), רמת גן · פקס: 03-6127744

נכתב על ידיעו"ד משה וייסוייס את פרטוש – משרד עורכי דין · רמת גן

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

עבירות מס: חקירה, כופר וגילוי מרצון. מה האפשרויות שלכם

לא כל חשד לעבירת מס מסתיים בכתב אישום. כך נראית חקירה במס הכנסה ובמע"מ, מתי עולה האפשרות של כופר, ומה צריך לדעת על גילוי מרצון ועל העבודה עם רואה החשבון.

להמשך קריאה

מכתב מפקיד השומה, זימון לחקירה, או חיפוש בעסק. לפעמים זה מתחיל בביקורת שגרתית, ולפעמים אתם יודעים בעצמכם שיש הכנסות, נכסים או חשבונות בחו"ל שלא דווחו, ואתם שואלים אם עדיין אפשר להסדיר את המצב.

בתחום המס, המישור הפלילי והמישור האזרחי משולבים זה בזה. צעד שנראה טכני, כמו תיקון דוח, עלול להשפיע על החקירה. לכן נכון לתכנן את הצעדים מראש.

מה אומר החוק

פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף קובעים שתי קבוצות עיקריות של עבירות. הראשונה היא עבירות "טכניות", כמו אי הגשת דוח או אי ניהול פנקסים כנדרש. השנייה היא עבירות שבוצעו במטרה להתחמק ממס, כמו השמטת הכנסות, דיווח כוזב, ניהול פנקסים כוזבים ושימוש במרמה או בתחבולה. בקבוצה השנייה העונשים חמורים בהרבה, וכוללים מאסר. השאלה אם הייתה כוונה להתחמק ממס היא לא פעם השאלה המרכזית בתיק.

איך נראית חקירה

  • החקירות מתנהלות ביחידות החקירה של רשות המסים, בשיתוף עם פקיד השומה.
  • לעיתים נערך חיפוש בעסק או בבית, ונתפסים מסמכים, מחשבים וטלפונים.
  • החוקרים בודקים פערים בין הדיווחים לבין רמת החיים, הנכסים ותנועות הכסף.
  • בסיום החקירה התיק עובר לבחינה של היחידה המשפטית, וייתכנו כופר, שימוע או כתב אישום.

כופר

הדין מאפשר, בעבירות מסוימות, לסיים את ההליך הפלילי בתשלום כופר במקום הגשת כתב אישום. ההחלטה נתונה לשיקול דעת של רשות המסים, ונבחנים בה סוג העבירה, היקפה, העבר שלכם והאם הסרתם את המחדל, כלומר הגשתם דוחות ושילמתם את המס. אפשר להגיש בקשה לכופר ולהציג בה נימוקים. הסכמה לכופר אינה הודאה במשפט, אבל היא מסיימת את התיק בתשלום.

גילוי מרצון

רשות המסים מפעילה מעת לעת הליך של גילוי מרצון. נישום שמדווח מיוזמתו על הכנסות או נכסים שלא דווחו, ומשלם את המס, יכול לקבל חסינות מהליך פלילי בגין אותן הכנסות, בתנאים שנקבעים בנוהל. אחד התנאים העיקריים הוא שהבקשה מוגשת לפני שנפתחה חקירה או ביקורת בעניין, ולפני שמידע מהותי הגיע לרשות ממקור אחר. ההליך האחרון הופעל כהוראת שעה לתקופה מוגבלת, ולכן צריך לבדוק בכל מקרה אם יש נוהל בתוקף ומה תנאיו. גם כשאין נוהל פעיל, תיקון מוקדם של הדיווח, לפני חקירה, הוא בדרך כלל שיקול חשוב.

העבודה עם רואה החשבון

רואה החשבון מכיר את הספרים ואת הדוחות, ובלעדיו קשה להבין את התמונה. אבל חשוב לדעת שהשיחות איתו אינן מוגנות כמו השיחות עם עורך דין, והוא עלול להיות מוזמן לחקירה כעד. לכן מומלץ שהעבודה המשותפת תתנהל בתיאום ובהכוונה של עורך הדין, במיוחד כשכבר יש חשד פלילי.

טעויות נפוצות

  1. הגשת דוח מתקן בלי ייעוץ אחרי שכבר התחילה ביקורת. זה עלול להיתפס כהודאה.
  2. הנחה שהכול יסתיים בכופר. זה לא תמיד המצב.
  3. הסתרה או העברה של נכסים אחרי שנודע על החקירה.
  4. מסירת גרסה בחקירה בלי להכיר את המסמכים שבידי החוקרים.

מה לעשות עכשיו

אם זומנתם לחקירה, אל תמסרו גרסה לפני ייעוץ משפטי. אם עדיין לא נפתחה חקירה ויש הכנסות שלא דווחו, בדקו בהקדם את האפשרויות להסדרה. בשני המקרים, רכזו דוחות, ספרים ודפי חשבון יחד עם רואה החשבון, ותכננו את הצעדים כך שהמישור האזרחי והפלילי יתאימו זה לזה.

לשיחה עם עו"ד משה וייס: טלפון ווואטסאפ: 052-6909498 · weisstm@hotmail.com · דרך מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט), רמת גן · פקס: 03-6127744

נכתב על ידיעו"ד משה וייסוייס את פרטוש – משרד עורכי דין · רמת גן

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

סחורה נתפסה במכס? הצהרות על ערך וסיווג, חקירה וכופר

עבירות מכס מתחילות לא פעם במשלוח שנעצר בנמל או בהצהרה שהמכס טוען שהיא שגויה. מה ההבדל בין טעות בסיווג לבין הברחה, מה קורה לסחורה התפוסה, ומתי עולה האפשרות של כופר.

להמשך קריאה

משלוח שחיכיתם לו נעצר בנמל. אחרי כמה ימים אתם מקבלים הודעה שהסחורה נתפסה, ושאתם מוזמנים לחקירה בחשד להצהרה כוזבת על הערך או על סיווג הטובין. בינתיים הלקוחות מחכים, והוצאות האחסנה מצטברות.

יבואנים, עמילי מכס ואנשים פרטיים שמביאים סחורה מחו"ל נתקלים במצבים כאלה לא מעט. חלק מהמקרים הם מחלוקת מקצועית על סיווג או על ערך, וחלק מגיעים למישור הפלילי. ההבחנה ביניהם נעשית כבר בשלבים הראשונים.

כדאי לזכור שגם כשאין הליך פלילי, המכס יכול לדרוש תשלום של הפרשי מכס ומסים, לעיתים בתוספת קנס. כלומר, גם כאן יש מישור אזרחי ומישור פלילי, וצעד באחד מהם משפיע על השני.

מה אומר החוק

פקודת המכס קובעת את החובה להצהיר על טובין שמיובאים, על ערכם ועל סיווגם, ומטילה מכס ומסים לפי ההצהרה. הפקודה קובעת גם עבירות, ובהן הברחת טובין, הצהרה כוזבת או מסמך כוזב, והתחמקות מתשלום מכס. בנוסף יש עבירות של יבוא בניגוד לתנאים, לרישיונות או לצווי יבוא, שנוגעות גם לחוקים אחרים.

לא כל פער בין ההצהרה לבין עמדת המכס הוא עבירה. סיווג טובין בתעריף המכס הוא לעיתים עניין מקצועי שנוי במחלוקת. השאלה הפלילית היא בדרך כלל אם ההצהרה נעשתה ביודעין, כדי להתחמק מתשלום או מהגבלה.

ערך וסיווג: איפה מתעוררת המחלוקת

  • ערך: המכס עשוי לטעון שהמחיר בחשבונית נמוך מהמחיר האמיתי, למשל כשיש תשלום נוסף לספק מחוץ לחשבונית.
  • סיווג: פריט אחד יכול להתאים לכמה פרטי מכס, בשיעורי מס שונים.
  • ארץ מקור: שאלה שמשפיעה על הטבות לפי הסכמי סחר.
  • תיאור הטובין: תיאור כללי או לא מדויק עלול להתפרש כניסיון להסתיר.

מה קורה לסחורה התפוסה

המכס מוסמך לתפוס טובין שיש חשד שנעברה בהם עבירה, ובמקרים מסוימים גם לחלט אותם. אפשר לבקש את שחרור הסחורה, לעיתים כנגד ערובה או בתנאים. יש מועדים לבקשות ולהליכים בעניין טובין תפוסים, ולכן חשוב לפעול מהר ולא לחכות לסיום החקירה. סחורה מתכלה או עונתית מחייבת טיפול דחוף במיוחד.

החקירה והכופר

החקירות מתנהלות ביחידות החקירה של רשות המסים. לעיתים נחקרים במקביל היבואן, עמיל המכס והספק. החוקרים בודקים את ההתכתבויות עם הספק, את התשלומים בפועל ואת ההיסטוריה של משלוחים קודמים.

פקודת המכס מאפשרת, בעבירות מסוימות, לסיים את ההליך בתשלום כופר במקום כתב אישום. ההחלטה נתונה לשיקול דעת הרשות, ונבחנים בה היקף העבירה, ההיסטוריה שלכם והאם שולם המס. אפשר להגיש בקשה מנומקת לכופר.

טעויות נפוצות

  1. להסביר בחקירה "מהזיכרון": בלי לבדוק את המסמכים, קל לטעות בפרטים, וזה פוגע באמינות.
  2. להטיל את האחריות על עמיל המכס בלי לבדוק: גם היבואן נדרש לעמוד מאחורי ההצהרה.
  3. להחמיץ מועדים: בעניין הסחורה התפוסה, ובהשגות על החיוב.
  4. להמשיך לייבא באותה דרך: לפני שבירר מה הבעיה בהצהרות הקודמות.

מה לעשות עכשיו

רכזו את חשבוניות הספק, ההזמנות, מסמכי המשלוח, אישורי התשלום וההתכתבויות. בקשו מעמיל המכס את כל המסמכים שהגיש בשמכם. אל תמסרו גרסה לפני ייעוץ משפטי, ובדקו בהקדם את האפשרות לבקש את שחרור הסחורה. אם יש מחלוקת מקצועית על סיווג, כדאי לשלב גם מומחה לתעריף המכס. ואם אתם ממשיכים לייבא, בדקו עם עמיל המכס איך להגיש את ההצהרות הבאות, כדי שהמחלוקת לא תחזור על עצמה במשלוח הבא.

לשיחה עם עו"ד משה וייס: טלפון ווואטסאפ: 052-6909498 · weisstm@hotmail.com · דרך מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט), רמת גן · פקס: 03-6127744

נכתב על ידיעו"ד משה וייסוייס את פרטוש – משרד עורכי דין · רמת גן

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

תחומים נוספים בעבירות כלכליות

מדיניות פרטיות

1. כללי

האתר מופעל על ידי וייס את פרטוש – משרד עורכי דין, דרך מנחם בגין 7, רמת גן (להלן: "המשרד"). המשרד מכבד את פרטיות הגולשים באתר ואת פרטיות לקוחותיו. מדיניות זו מסבירה איזה מידע נאסף, למה הוא משמש ואילו זכויות עומדות לכם. השימוש באתר ומסירת פרטים בו מהווים הסכמה למדיניות זו.

2. איזה מידע נאסף באתר

  • פרטים שאתם מוסרים בטופס פנייה: שם, מספר טלפון ונושא הפנייה, וכל מידע נוסף שתבחרו לכתוב. אינכם חייבים למסור את הפרטים, אך בלעדיהם לא נוכל לחזור אליכם.
  • פנייה בוואטסאפ: נשלחת ישירות דרך אפליקציית וואטסאפ, בכפוף לתנאים של וואטסאפ. האתר עצמו אינו שומר את תוכנה.
  • מידע טכני: כמו כתובת IP, סוג הדפדפן ושעת הגלישה. מידע זה נאסף באופן אוטומטי על ידי שירותי האחסון, לצורך הפעלת האתר ואבטחתו.

3. מידע שנמסר במסגרת טיפול משפטי

אם תהפכו ללקוחות המשרד, נבקש מכם מידע ומסמכים הנחוצים לטיפול בעניינכם, ולעיתים גם מידע על צדדים שלישיים הקשורים לעניין, כמו בני משפחה או מיופי כוח. מידע זה שמור בחיסיון עורך דין–לקוח, ומשמש אך ורק לטיפול בעניינכם.

4. למה משמש המידע

המידע משמש לחזרה אליכם בעקבות הפנייה, לתיאום שיחת ייעוץ ולמתן השירות המשפטי שתבקשו. המשרד לא ישלח לכם דיוור שיווקי בלי הסכמה נפרדת, ולא ימכור את פרטיכם לאף גורם.

5. העברת מידע ועיבודו

המידע לא יועבר לאחרים, למעט במקרים אלה:

  • ספקי שירות שמסייעים בהפעלת האתר, כמו שירות האחסון והטפסים Netlify ושירות הדואר האלקטרוני. השרתים שלהם עשויים להימצא מחוץ לישראל.
  • כאשר הדבר נדרש על פי דין או לפי צו של רשות מוסמכת.

המשרד עשוי להיעזר בכלים טכנולוגיים, לרבות כלי בינה מלאכותית, לעיבוד פנימי של מידע, בכפוף לחובת הסודיות ולאמצעי אבטחה מתאימים.

6. עוגיות ושירותים חיצוניים

האתר משתמש בתג של Google Ads כדי למדוד פניות שמגיעות מהאתר, כמו שליחת טופס, לחיצה לחיוג או פנייה בוואטסאפ, ולשפר את הפרסום של המשרד בגוגל. עוגיות מדידה ופרסום נשמרות בדפדפן רק אם אישרתם זאת בהודעת העוגיות שמוצגת בכניסה לאתר. אם בחרתם "רק הכרחיות", גוגל מקבלת אותות מדידה בסיסיים ללא עוגיות וללא זיהוי אישי, בהתאם למנגנון ההסכמה של גוגל (Consent Mode).

המשרד אינו משתמש בעוגיות כדי לפנות אליכם בפרסום המבוסס על נושא הפנייה, ואינו מעביר לגוגל את תוכן הטפסים. את הבחירה אפשר לשנות בכל עת דרך הקישור "הגדרות עוגיות" בתחתית האתר, או במחיקת העוגיות מהדפדפן.

הגופנים באתר נטענים משירות Google Fonts, ולכן כתובת ה־IP של הדפדפן נחשפת לגוגל בעת טעינת הדף. העדפות כלי הנגישות ובחירת העוגיות נשמרות בדפדפן שלכם בלבד.

האתר כולל קישורים לשירותים חיצוניים, כמו וואטסאפ. השימוש בהם כפוף למדיניות הפרטיות של אותם שירותים.

7. אבטחת מידע ותקופת שמירה

המשרד נוקט אמצעים סבירים להגנה על המידע, אך אין באפשרותו להבטיח הגנה מוחלטת מפני חדירה לא מורשית. פרטי פנייה נשמרים רק כל עוד הם נחוצים לטיפול בה. מידע של לקוחות נשמר למשך התקופה שנקבעה בדין לשמירת תיקי לקוחות, ולאחר מכן נמחק.

8. שינוי במבנה המשרד

אם פעילות המשרד תועבר לגורם אחר, למשל במיזוג או בסגירת המשרד, המידע יועבר אליו בכפוף לחובת הסודיות ולמדיניות זו.

9. פנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין ולקוח

מסירת פרטים בטופס או פנייה בוואטסאפ אינן יוצרות יחסי עורך דין ולקוח. יחסים כאלה נוצרים רק לאחר הסכמה מפורשת ביניכם לבין המשרד. מומלץ לא למסור בטופס מידע רגיש או מפורט על עניינכם, ולשמור אותו לשיחה עם עורך הדין.

10. הזכויות שלכם

בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, אתם רשאים לבקש לעיין במידע שנשמר עליכם, לבקש לתקן אותו אם אינו נכון, ולבקש את מחיקתו אם אין עוד צורך בשמירתו.

11. יצירת קשר

לכל שאלה או בקשה בנוגע לפרטיות: וייס את פרטוש – משרד עורכי דין, טלפון 050-6006101, דוא"ל adv.p.michael@gmail.com, דרך מנחם בגין 7, רמת גן.

12. עדכונים

המשרד רשאי לעדכן את המדיניות מעת לעת. הנוסח המחייב הוא זה שמופיע באתר.

עדכון אחרון: אוקטובר 2026.

הצהרת נגישות

אנו פועלים להנגיש את האתר לכלל הגולשים, ובהם אנשים עם מוגבלות, ברוח תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקן הישראלי ת"י 5568 (רמה AA). בצד המסך יש כפתור נגישות כחול, המאפשר להגדיל ולהקטין טקסט, להציג בגווני אפור, לשנות ניגודיות, להדגיש קישורים ולעבור לגופן קריא. האתר מותאם לניווט במקלדת ולתצוגה בטלפון.

נתקלתם בקושי באתר? נשמח לשמוע ולתקן: וייס את פרטוש – משרד עורכי דין, טלפון 050-6006101, דוא"ל adv.p.michael@gmail.com.

עדכון אחרון: אוקטובר 2026.

אנחנו משתמשים בעוגיות של Google כדי למדוד פניות לאתר. אפשר לבחור, ולשנות בכל עת. פרטיות